בלי כעס - להניע אחרים ולהשיג תוצאות

הפעם אני רוצה לשתף אתכם בקטע קצר מתוך הספר החדש שלי : "לפרוץ את הדרך - המדריך לניהול כעס". בקטע מתואר סיפור כעס אמיתי שקרה לי ולאשתי אצל האורתופד. דרכו ניתן לראות כיצד התקשורת הרגשית שעליה מבוסס תהליך של ניהול כעסים, פשוט עובדת ומחליפה את התקשורת התוקפנית. הספר עצמו הוא מדריך מעשי לניהול כעס והוא כולל תובנות, כלים ומעשיים ואפילו תרגול. אומר בלב שלם שיש בו פוטנציאל גדול לשנות את חייכם באופן משמעותי. הנה הסיפור הקצר:

כואב לי!

בוקר אחד אשתי קמה עם כאב מאוד חזק בכף היד. היא ממש לא הייתה מסוגלת להזיז את היד. מעבר לכאב ולחוסר היכולת לזוז אציין כי אשתי היא מעצבת גרפית וכף היד שלה היא כלי העבודה שלה. החלטנו שהיא צריכה להיבדק אצל רופא אורתופד. העניין הוא שהתור הבא לאורתופד היה לעוד חודש וחצי והמצב היה חמור עכשיו. החלטנו לחפש אורתופד שמקבל באותו היום ולנסות להיכנס אליו. הגענו אל קופת החולים כשאנחנו יודעים שהרופא עומד לסיים את שעות הביקור שלו ממש בקרוב. בזמן שחיפשנו את חדר הרופא קלטה אותנו אחת המזכירות בקומה ושאלה מה אנחנו מחפשים. הסברנו לה את המצב והיא ביקשה שנמתין רגע בזמן שהיא מתקשרת לברר עם הרופא אם הוא יוכל לקבל אותנו.

חייבים לראות את הרופא

לאחר הבירור היא עדכנה אותנו שהרופא לא יוכל לקבל אותנו משום שהוא צריך לעבור למרכז רפואי אחר למשמרת נוספת ושהוא מציע שניגש למרכז לרפואה דחופה, זה שלא רצינו לגשת אליו מלכתחילה בגלל ניסיון עבר לא טוב בתחום האורתופדי. החלטנו להמתין לרופא בכל אופן ולנסות את מזלנו לפני שנפנה למקום אחר.

הרגשות והצרכים הרגשיים

בואו ביחד ננסה לארגן את הרגשות והצרכים שלנו ושל הרופא כמובן.

אנחנו: מצויים במצוקה, אשתי סובלת מכאב פיזי, אנחנו חוששים לגשת למרכז לרפואה דחופה, מצויים באי ודאות וחוששים שמשהו רציני קרה לכף היד. אנחנו זקוקים לוודאות ואשתי זקוקה להקלה פיזית כמובן.

והרופא? הוא כמובן לחוץ לצאת למשמרת הבאה שלו. זו שעת צהריים אז אולי יש לו הפסקה קצרה והטיפול באשתי יהיה על חשבונה. אולי הוא מצוי בציפייה לסיים משמרת של כמה שעות ואולי הוא קצת חסר סבלנות לקראת סופה של המשמרת הזו. למה הוא זקוק מבחינה רגשית? להקלה, למנוחה, להגיע בנחת למשמרת הבאה שלו.