הקשר בין כעס לקשב וריכוז

כמה אנשים אתם מכירים סביבכם שיש להם קשיי קשב וריכוז? די הרבה נכון? כמעט כל אחד מאתנו מכיר באופן אישי אדם כזה. פעמים רבות אלו יהיו בני הזוג שלנו, הילדים שלנו או אפילו אנחנו. וכמה אנשים אתם מכירים שיש להם בעיית שליטה בכעסים? גם כאן התשובה יכולה להיות דומה משום שההערכות מדברות על כך של- 30%-50% מהאוכלוסייה יש מידה מסוימת של בעיית ניהול כעסים. האם יש קשר בין השניים? מהו? על כך במאמר הבא. הנה:

על מנת לעמוד על הקשר הין קשב וריכוז וכעס בואו נדבר בקצרה על כך אחד מהם בנפרד.

קשב וריכוז

בבסיסם, קשיי הקשב הריכוז הם פשוט הקושי להישאר מרוכז לאורך זמן. אדם עם קשיי קשב וריכוז חווה את העולם שונה מאד מכזה שחי בלעדיהם. בזמן שאותו אחד ללא קשיי קשב וריכוז יכול להתמקד ולהתרכז בכל פעם בדבר אחד, האחר, עם הקשיים, מוצף וחווה את כל הגירויים בו זמנית במידה שווה. אני יכול לספר לכם שאני עם קשיי הקשב והריכוז שלי זקוק להפוגות כשאני מארח חברים או משפחה. בזמן האירוח מגיע רגע שאני כבר לא יכול להמשיך ולהיות עם כולם. מדוע? משום שאני חווה את כולם בו זמנית. לדוגמא, כשמישהו מדבר איתי אני מתאמץ מאד לשמוע אותו כי אני צריך להילחם לסנן את כל האחרים שאני שומע בו זמנית יחד איתו. זו עבודה קשה עבורי ואני ובני משפחתי יודעים ומקבלים את זה שאני לא תמיד יכול להיות עם כולם למשך זמן ואני פשוט הולך לחדר אחר ושקט על מנת להירגע מהעומס הרב שאני חווה.

הקשב והריכוז מגיע גם עם מתנה והיא יצירתיות מאד גדולה. זאת, משום שמי שחווה את העולם באופן רחב ורווי יכול פעמים רבות לצאת מהקופסה הצרה ולראות לגלות דברים חדשים לאנושות.

אלא, שבחיי היום יום זו יכולה להיות בעיה שמתבטאת בין היתר בשני מאפיינים שאני רוצה מאוחר יותר לקשור גם לכעס:

1. הקושי בהתארגנות

כיוון שהקשב הולך בכל פעם לדבר אחר, לאדם עם קשיי קשב וריכוז יש קושי בהתארגנות. פעם ביקשתי מהבת שלי שתביא לי ספר מהחדר שלה. היא ניגשה לחדר ולאחר כמה דקות חזרה לסלון לבושה בבגד ים ושאלה : "אבא, מה דעתך בגד הים החדש שקניתי?". צחקתי משום שהבנתי שזהו הקושי שלה בהתארגנות. היא נכנסה לחדר במטרה ברורה להביא לי את הספר ומיד כשנכנסה הקשב שלה הלך לבגד הים שהיה על המיטה שלה. באותו הרגע היא פשוט כבר שכחה להביא את הספר.

כלומר, אנחנו עוברים מדבר לדבר ועושים בכל רגע נתון המון משימות כך שלא תמיד אנחנו מצליחים לסיים אותן. אנחנו יכולים להתחיל לבשל משהו ואז לענות לטלפון ולגשת אחר כך למחשב לשלוח מייל לאותו אחד שהתקשר ואז לענות גם למיילים אחרים כשאנחנו בכלל שוכחים את הסיר שעל האש...

2. דחיינות של משימות

כיוון שמי שחווה קשיי קשב וריכוז חווה את העולם ברוויה משימות שנראות פשוטות לאחרים הופכות מורכבות מאד לאלו עם קשיי הקשב והריכוז. סידור החדר או פינוי המדיח הם משימות רוויות פרטים. כשאני צריך לדוגמא לארוז מזוודה לקראת נסיעה לחו"ל אני ממש במועקה מכך. אני "נתקע" . יש יותר מידי פרמטרים באריזה עבורי. לקחת ארוך? קצר? כמה מכל דבר? צריך גם נעלים ספורט? או רק נעלים יפות? זה עומס של פרטים והמשמעות היא שאני עומד מול המזוודה הריקה ולא יודע מה לעשות ולכן אני דוחה את המשימה לפעם אחרת. זה מעניק לי הקלה משמעותית. בדרך כלל כחצי שעה לפני שאני צריך לצאת מהבית לשדה התעופה, אכריח את עצמי לארוז את המזוודה. אגב, זה מה שלימדתי את עצמי לאורך השנים. כשאני נתקע במשימות כאלו הבנתי שאני פשוט צריך לעשות. תוך כדי העשייה זה איכשהו מסתדר. אבל, זה כרוך בצלילה אל תוך הלא נודע, אל חור שחור וזה דורש ממני מאמץ רגשי גדול.

כמובן שיש מאפיינים נוספים של קשב וריכוז אבל בואו נתבונן על השניים האלו. מה אתם חושבים מרגיש אדם שקשה לו להתארגן ושהוא דוחה משימות? איך ירגיש תלמיד בבית הספר כשהוא יודע שהוא חכם אבל לא מצליח לבטא את החוכמה שלו בגלל הקשיים האלו? ואיך ירגיש המבוגר שלא מצליח במשימות שונות בעבודתו, שנתקל בקשיים בהורות או בזוגיות בגלל הדחיינות או הקושי להתארגן? מה הוא ירגיש שהוא תמיד מאחר לפגישות או לפזר את הילדים בגנים?

זו תחושה של כישלון, הרגשה שאתה פחות שווה ושאתה שונה מאחרים שעושים את המשימות האלו די בקלות. וזה מוביל אותי לדבר לרגע על כעסנות ועל הרגישות של כעסנים להצלחות וכישלונות. זה החיבור בין השניים.

כעסנות

תראו, אף אחד לא נולד כעסן. אלו נסיבות העבר שיוצרות מנגנוני הפעלה אוטומטיים של כעס בבגרות. כל הכעסנים גדלו בבתים לא פשוטים. הייתה שם סטייה מהנתיב הטבעי של החיים לעבר התלם שהכתיבו להם הנסיבות. היו שם בדרך כלל הורים אלימים, ביקורתיים, כעסניים שגרמו לילד להבין שהוא לא בסדר כפי שהוא. בכל פעם שההורה צעק או ביקר , הילד הרגיש שהוא לא בסדר, שהוא נכשל.

נניח שירדתי לשחק כדורגל עם החברים בחצר ואבא שלי פתאום מגיע וצועק עלי שאני צריך ללמוד למבחן מחר. זה לא קורה תוך כדי דיבור נעים אלא בתוקפנות וזהו מצב שחוזר על עצמו. עד שמגיע הרגע שאני פשוט מוותר על הכדורגל עם החברים ונשאר תמיד ללמוד בבית . אני מפחד לרדת למשחק (זכרו את עניין הפחד - נתייחס אליו מיד שוב).

יש גם נסיבות פאסיביות. לא תמיד ההורים צעקו או היו אלימים. לעיתים הם נעדרו פיסית או רגשית. אם לאמא מסוימת יש דיכאון , הילד לוקח אחריות על ניהול הבית והדאגה לאחים והאחיות שלו. הוא הופך להורה קטן ואחראי. גם הוא לא יאפשר לעצמו להיות עצמו משום שיש עליו אחריות מאד גדולה.

כאמור, יש כאן סטייה מן הנתיב הטבעי והילד מבין על פי התנהגות הוריו שמה שהוא רוצה בחייו שגוי, דפוק ומקולקל ומה שהם דורשים ממנו (אקטיבית או פאסיבית) זה מה צריך להיות בחייו. עכשיו, דמיינו את הילד הזה כאדם מבוגר. נוצרת בו רגישות ע נ ק י ת להצלחת וכישלונות. כשלון מקפיץ במוחו באופן לא מודע את עברו הכואב. הוא שוב "משחק כדורגל" ולא לומד אנגלית. רק שהפעם זה בישול שלא הסתדר לו, או משימה בעבודה שהוא מתקשה בה וזה מקפיץ כעסים בצורה משמעותית מאד. בסדנא לניהול כעסים העבודה על הרגישות להצלחות וכישלונות היא נקודת מפתח בתהליך ניהול הכעס ולעיתים קרובות מהווה את נקודת המפנה. זהו עניין משמעותי ומרכזי אצל כל כעסן וכעסנית (כן, יש גם נשים כעסניות).

הקשר בין קשב וריכוז ולכעס

אם כך, אנחנו יכולים לראות בבירור את הקשר בין השניים נכון? קשיי הקשב והריכוז גורמים בדרך לתחושת אשמה, כישלון ושונות מאחרים. ואם ניקח אדם שגדל בבית ילדותו בנסיבות הקשות שהפכו אותו לכעסן בהווה יש בו רגישות בסיסית להצלחות וכישלונות. ומה אם לאותו אדם יש גם קשיי קשב וריכוז? הוא יתקל בתחושת הכישלון בצורה משמעותית יותר. משום שהנוירולוגיה של המוח שלו לא מאפשרת לו להצליח במשימות היום יום. יש לו קושי בהתארגנות ודחיינות של משימות וכאמור, גם מאפיינים נוספים כאדם עם קשיי קשב וריכוז.

השילוב בין נסיבות עבר לקשב וריכוז יעלה את הסבירות לכעסנות משמעותית בהווה. זו תחושה של כישלון מתמיד שמקפיצה כעס באופן משמעותי. והאמת שגם המחקרים מעידים על כך שאנשים עם קשיי קשב וריכוז נוטים יותר להתפרצויות כעס.

כאדם בוגר אני יודע שעם הזמן כל אחד מפתח לעצמו שיטות להתמודד עם קשיי הקשב והריכוז אבל, זה לא בא בקלות. כשאני מארגן את המזוודה אני נכנס אל הלא נודע נכון? זה לוקח ממני המון אנרגיות . הרבה יותר מכל אדם רגיל שאורז מזוודה. לכן, אנחנו מאד רגישים להצלחות ולא רק לכישלונות. יש שם דריכות גבוהה כלפי ביצוע של כל משימה כי אנחנו יודעים שאנחנו יכולים "ליפול" בקשיי הקשב והריכוז ולהיכשל במשימה. לכן, חלק מהאנשים עם קשיי הקשב יהיו מוצלחים מאד אבל אם דריכות ורגישות לכך שהם תמיד צריכים לוודא את הצלחתה של כל משימה.

הפחד כגורם מקשר

זוכרים את הפחד? כשאני חושש לרדת ולשחק כדורגל עם החברים? זהו אימון חוזר למוח במהלך הילדות שיוצר בבגרות קשר אל המוח הקדום - אל האמיגדלה - אותו אזור במוח שאחראי בין היתר על ההישרדות שלנו. כשכעסן בוגר כועס, פועל במוחו אותו אזור הישרדותי שחושב בטעות שמדובר על איום קיומי.

עכשיו, הפרעת הקשב והריכוז מוגדרת באופן רשמי כהפרעת חרדה וככזו היא קשורה לאותו אזור קדום במוח. ולכן באופן בסיסי, כעס וקשב וריכוז שמפעילים את אותו אזור במוח, קשורים ומזינים זה את זה. זהו קשר נוסף ובסיסי בין השניים.

הכעסנות ניתנת לשינוי

למזלנו, המוח שלנו הוא גם איבר גמיש והוא יודע לקלוט ולהטמיע שינויים בקלות. כל מה שהמטופל זקוק לו הם כלים והבנות חדשות שעליו ליישם ותרגל בחייו. כעסנות בשונה מקשב וריכוז, היא תכונה נרכשת שמקורה באימון חוזר בנסיבות הילדות של הכעסנים ולכן היא ניתנת לשינוי על ידי אימון חדש בבגרות.

בקורס ההכשרה למטפלים בניהול כעס, אנחנו לומדים כיצד לעזור למטופלים לשנות את תפיסות העולם שהשתרשו בהם וכיצד לנהל תקשורת מסוג חדש, כזו שמבוססת על רגשות ולא על תוקפנות.

הקורס הוא מקום גם לצמיחה אישית מעבר לזו המקצועית. לכל אחד מאתנו יש מידה מסוימת של עניין עם הכעס וזו הזדמנות מצוינת ללמוד קצת יותר על עצמנו.

עמית

הקליקו כאן למידע נוסף על קורס הכשרת המטפלים בניהול כעס