כועסים על הילדים בזמן המקלחות?

אם אתם כעסנים ויש לכם ילדים קטנים, יש סיכוי גבוה שחלק מהכעסים שלכם יוצא בשעות הערב עם ההתארגנות של הילדים לקראת השינה. פעמים רבות אני שומע סיפורים על כעסים ספציפית בזמן המקלחות של הקטנים. יש לכך סיבות רגשיות עמוקות שמניעות אצלנו כעסים. זה לא רק הילד המעצבן שמסרב לצאת מהמקלחת, אלו גם אנחנו ועולמנו הרגשי. הנה:

כעס מגיע עם רגשות נוספים

קחו מקרה של כעס שקרה לכם לאחרונה. נניח שאחד הילדים הפיל כוס מיץ שנשפך על השולחן או הרצפה. אם נחשוב על זה רגע בהיגיון זה לא אמור להביא לכעס גדול נכון? הרי זו רק כוס מיץ שייקחו כמה דקות לכל היותר לנקות. אבל אנחנו מגיבים לזה בכעס עוצמתי יותר נכון? הרבה יותר מהמקרה עצמו. הסיבה המרכזית היא שיש שם רגשות נוספים. זה לא רק כעס. אולי חלקכם מרגיש כבול לנקות את המיץ שנשפך? פשוט אין לכם כוח לזה עכשיו ואתה חייבים לעסוק במשהו שלא בחרתם בו. אולי אתם מרגישים שאתם נכשלים בחינוך הילדים ? אחרת מדוע הם לא נזהרים? זו האחריות שלכם לחנך אותם להיות ערים לסביבה ולניקיון. סביר שבמצב כזה תרגישו גם תסכול, אכזבה ורגשות נוספים.

אתם מבינים? זה לא רק הכעס שעולה בנו. למעשה הוא רק קצה הקרחון הרגשי. יש בנו רגשות נוספים שעולים בנו יחד עם הכעס.

הכספת הרגשית

לעיתים חלק מהרגשות שעולים בנו בזמן הכעס צבור אצלנו במה שאני מגדיר "הכספת הרגשית". זה המקום הפנימי שמאחסן את הרגשות שמצטברים בנו במשך היום או הימים. האם הייתם מגיבים באותה עוצמה למיץ שנשפך אם הייתם נניח זה היה קורה בזמן שאתם בחופשה בצימר? לאחר שישנתם טוב ושאין לכם משימות גדולות למשך היום, רק לטייל וליהנות. סביר להניח שלא נכון? כשזה קורה בסוף היום בארוחת הערב לדוגמא , לאחר יום לחוץ ועמוס של עבודה או סידורים אחרים, זה יכול להיות דבר אחד יותר מידי עבורנו. במשך היום אנחנו צוברים בכספת רגשות (לחצים, חששות, עומסים וכד') ואז מספיקה כוס אחת של מיץכדי לפרוק מאיתנו בכעס את כל ההצטברות הזו.

ומה מיוחד דווקא במקלחת הילדים?

מקלחת הילדים היא אירוע מיוחד בסוף היום. אצל הילדים היא מייצגת את המעבר מהיום הפעיל אל עבר השינה משום שלאחר המקלחת בדרך כלל יגיעו הפיג'מה, הסיפור והמיטה. עבורנו היא מייצגת את המעבר לקראת השקט והזמן הפנוי לעצמנו ולזוגיות.