חיפוש
  • עמית לוי

כעסנים? אתם כנראה גם פרפקציוניסטים





לפעמים אני שומע מכעסנים משפטים כמו: "אבא שלי עשה לי חיים קשים בילדות אבל היום אנחנו חברים טובים!". למרות שעבר זמן רב מאז ילדותכם ונראה לכם שהיא עברה וחלפה, ההשפעות הרגשיות שלה עליכם כיום חיות ובועטות בכל פעם שאתם כועסים. לרגעים, משתלט על המצב אותו ילד מושפל בן שבע או אחת עשרה שהייתם, והוא מגיב בעוצמת יתר תוקפנית מול מצבים בהווה. התחושות שאתם מקולקלים ולא שווים מהעבר מקפיצות כיום כעסים ועל מנת להימנע מהם חלק גדול מהכעסנים הפכו לפרפקציוניסטים. זהו מנגנון הגנה לא מודע מפני רגשות העבר והוא ניתן לשינוי. הנה:


זה אותו אדם!

לפעמים אנחנו רואים בטלוויזיה כתבה מרגשת על ילד שעבר חרם חברתי. זה קשה לראות את הכאב הזה נכון? אנחנו מזדהים איתו, כועסים את כעסו וחושבים לעצמינו למה זה מגיע לו? ולאחר מכן מגיעה כתבה נוספת על אחד שתקף נהג אוטובוס שלא הסכים להעלות אותו עם האופניים. הוא מקלל, צורח ותוקפני מאד. איזה אנשים יש בעולם אנחנו אומרים לעצמינו בכעס. ומה אם אומר אומר לכם שבאופן תאורטי כמובן, שזהו אותו הילד? שזהו אותו אחד שעבר חרם בילדותו שהפך לכעסן מתפרץ באוטובוס בבגרותו. ההתפרצות שלו היא בסך הכול ביטוי לכאב רגשי גדול שהוא נושא בתוכו והוא לא למד לבטא את עצמו באופן נכון.


הכאב מן העבר שעולה כיום

בתור מומחה לניהול כעס נתקלתי בסיפורי ילדות כל כך קשים. המציאות עולה על כולו דמיון. כשאני רואה אדם כועס אני מיד מרגיש את מקורות הכאב שלו מן העבר. כשאותו אדם תוקפני צורח על נהג האוטובוס שלא מסכים שיעלה עם אופנים חשמליים, באופן לא מודע הוא חש שוב את החרם שחווה בתור ילד. שוב הופכים אותו ליוצא דופן, לחריג, לזה שלא בסדר. והוא לא יכול לסבול את התחושות הלאו שמלוות אותו כבר שנים ולכן הוא מתפרץ בכעס. שלא תחשבו שאני אומר שזה בסדר ולגיטימי להתפרץ כך, אני רק אומר שאלו מנגנונים לא מודעים שפועלים אצלו ממקום מאד כואב.


הפרפקציוניסטים

ואיך כל זה קשור לפרפקציוניזם? ככעסנים בוגרים, אנחנו לא רוצים לחזור אל אותם מקומות כואבים מבחינה רגשית ולכן, באופן לא מודע אנחנו מנסים להיות הכי בסדר שאנחנו יכולים. בכל משימה שאנחנו לוקחים על עצמנו, אנחנו עושים המון על מנת שהיא תצליח ומשקיעים זמן על מנת שהתוצאה תהיה לא פחות ממושלמת. אחוז אחד של בעיות הופך את כל המשימה לכישלון וזה כבר מקום מסוכן מבחינה רגשית עבורנו. מנקודת מבטינו, אם המשימה תיכשל מישהו עלול לבוא אלינו בטענות. למרות שאולי הוא רק מעיר הערה קטנה, אצלנו היא מקבלת עוצמות חזקות מאד. כאמור, אנחנו חווים את חוויות הילדות הרגישות שלנו שוב. אז, "חטפנו" אלימות, ביקורת, השפלה, כוחניות, ניתוק ועוד נסיבות כואבות שגורמות לנו היום להיזהר מאד מלהגיע אליהם בשנית.


השינוי

זה מעייף להיות פרפקציוניסט. כל משימה אורכת המון זמן ואנחנו נוטים לעשות אותה לבד בדרך כלל. וזה כשלעצמו יוצר מעגלים נוספים של לחץ ועומס בחיים שמאד מאפיינים כעסנים. אבל, התגובות הרגשיות האוטומטיות שמביאות לחיים שלכם כעסים כיום, הן רק נקודת מוצא שפשוט המשיכה לאורך החיים שלכם מאז ילדותכם. בתהליך ניהול הכעסים אנחנו מאמנים את המוח שלנו, פשוטו כמשמעו, לתפיסות חדשות ולצורת תקשורת חדשה שמחליפות את התגובות והתקשורת התוקפנית שיש לנו כיום. שינוי הוא בהחלט אפשרי והוא רק דורש את הכוונה הכנה שלכם לעשות אותו.


עמית


למידע על הסדנאות לניהול כעס לחצו כאן

לשאלון מבוסס מחקר לבדיקת רמת הכעס שלכם לחצו כאן






0 צפיות

טלפון: 052-4593957

WixPress logo-04.png

מרכזי לימוד: תל אביב -  חיפה - ראשל"צ
 מודיעין (פרטני בלבד)

© כל הזכויות שמורות