חיפוש
  • עמית לוי

למה הבעיות תמיד נופלות עלי?



שמתם לב למילים שבדרך כלל אומרים אצלנו נניח כשילד נופל ומקבל מכה? "לא קרה כלום". זה ניסיון להרגיע אותו נכון? להראות לו שזה לא סיפור גדול ושהוא יכול להתגבר. ועם זאת, האם המילים באמת עוזרות לו להירגע? ומה לגבי בני ובנות הזוג שלכם? נניח שאחד החלונות בבית נשבר בטעות ובן או בת הזוג שלכם מתלוננים שמאד קשה להם עם החלון השבור בזמן שאתם עסוקים בלהזמין אנשי מקצוע שיבואו לסדר את הבעיה. זה יעצבן נכון? כי מישהו מתלונן בזמן שאתם אחראיים ועם זאת, אולי הניסיון שלכם לתקן מהר ככל שניתן את החלון גם הוא כמו לומר לצד השני "לא קרה כלום"? הנה תובנה חשובה בעניין:




באמת לא קרה כלום?


נחזור לרגע לילד שקיבל מכה. שאלתי בפתיח האם באמת לא קרה כלום? הוא נפל, נחבל, יורד לו דם, הוא בכאב. רגשית הוא אולי מפחד כשהוא רואה את הדם, אולי מתבייש שרואים אותו בוכה. משהו פיסי ורגשי עובר עליו ומנקודת מבטו מתקיים ביטול של כל מה שעובר עליו דרך המילים האלו שלא קרה כלום.

ומה לגבי בן או בת הזוג שלכם שכרגע מאד מתבאסים על החלון השבור. הם עושים בדיוק מה שהילד הקטן עושה – מבטאים בקול ברור את הרגשות שלהם. אולי מתבאסים מההוצאה הכספית, אולי מרגישים לא בטוחים כשהבית פתוח כך ולא נעול עד הסוף, אולי בלחץ מכך שיש עוד משימה שצריך לטפל בה (גם אם בפועל אלו אתם שעושים את מה שצריך על מנת לתקן את החלון).

ומה אתם מרגישים?


בעצם אנחנו הכעסנים רוצים להעלים את הבעיה כמה שיותר מהר. אם הילד נפל, פשוט נאמר שלא קרה כלום וכשהחלון נשבר, נתמקד בתיקון הבעיה. ואז כשמישהו אחר מדבר על מה שהוא מרגיש זה מעצבן אותנו משום שבעצם הוא מהווה מראה למה שאנחנו למעשה גם מרגישים בתוכנו.

תנסו לראות לרגע את הילד שלכם נופל ומקבל מכה שהוא בוכה ממנה. האם אתם לחוצים? חוששים שקרה משהו חמור? וכשנשבר החלון האם אתם נלחצים ומתבאסים שיש לכם עכשיו משימה לבצע? מתוסכלים מכך שזו משימה מיותרת? כנראה שכן נכון? ולכן, גם אתם מרגישים רגשות בזמן שיש בעיות כאלו.



אני ביישן/ית


אלא, שנסיבות העבר שלנו ככעסנים גרמו לנו להדחיק את ההבעה הרגשית שלנו. כשאני מדבר עם מתעניינים פוטנציאליים בסדנאות אני שומע פעמים רבות את המילים :"אני ביישן, לא דברן גדול". וזה כל כך נכון. בעבר כשניסינו לבטא את הרגשות והצרכים שלנו חטפנו התעלמות, ביקורת, אלימות ועוד. ולכן לימדנו את עצמנו שנים רבות שלא לדבר על העולם הרגשי שלנו. הרגשות אצלנו מקושרים למשהו שלילי ולכן אנחנו נמנעים מלבטא אותם באופן מלא.

העניין הוא שהדחקה של רגשות בסופו של דבר יוצרת מצב שכיח של....כעס! הכעס הוא פורקן של הרגשות האלו שאנחנו כל כך נמנעים לבטא.



החלופה


אז מה דעתכם שבפעם הבאה שהילד שלכם נופל תאמרו לו :"זה באמת כואב ולא נעים. אני יודע איך זה מרגיש גם לי זה כואב כשאני נחתך. זה צורב אבל זה עובר". ומה לגבי החלון? אולי לא רק ניתן תוקף למה שבן או בת הזוג שלנו מרגישים אלא נשתף במה שעובר גם עלינו : "איזה באסה עכשיו לטפל בעוד משימה. אני כל כך לחוץ וזה הכי לא מתאים לי עכשיו. ממש מתסכל". ורק אז תפנו לתיקון החלון. זהו עניין קטן שמביא לשינוי גדול. הרגשות שלכם לא דחוסים או מודחקים יותר ולכן תהיו רגועים הרבה יותר.

יש סיבות נוספות לכעס שלנו כשאחרים מרגישים רגשות שליליים. עליהן אנחנו עוברים בצורה משמעותית בסדנא לניהול כעסים. בכל מקרה זכרו שכעס הוא לא גזירת גורל ולא כתוב בגנטיקה של אף אחד. זו סך הכל התנהגות ברת שינוי.


עמית


למידע על הסדנא לניהול כעס לחצו כאן

למילוי שאלון מדעי לבחינת רמת הכעס שלכם לחצו כאן

184 צפיות

טלפון: 052-4593957

WixPress logo-04.png

מרכזי לימוד: תל אביב -  חיפה - ראשל"צ
 מודיעין (פרטני בלבד)

© כל הזכויות שמורות