חיפוש

מדוע אנחנו נלחצים (וכועסים) בקופה?



חשבתם פעם על הלחץ שאנחנו מצויים בו בזמן שמגיע תורנו בקופה שבסופר? לאחר שעמדנו זמן מה בתור, מגיע תורנו ואנחנו עוברים למן מצב מלחמתי כזה נכון? מנסים להיות כמה שיותר יעילים ולסיים עם החשבון כמה שיותר מהר. ואם בזמן שאנחנו מעבירים את המוצרים אל הקופאית ואורזים אותם מן הצד השני, יתקשרו אלינו בני או בנות הזוג עם בקשה או שאלה, סביר שנשחרר שם לחץ וגם כעס. ואם זה אחד הילדים שנמצא אתנו ובזמן החשבון יתחיל לבקש בקשות, גם אז יכולה לצאת מאתנו התנהגות חסרת סבלנות וכועסת. למה בעצם? למה דווקא אז זה קורה? מה מיוחד שם בזמן החשבון שיכול להוציא מאתנו כעסים כל כך גדולים? מניח שהפעם ההסבר יהיה קצת שונה ממה שחשבתם. הנה:



שיקוף מוחי ואמפטיה רגשית


תראו, במוחו של כל אדם קיים מנגנן שמשקף לו את האנשים סביבו. לדוגמא, אם נתבונן באדם שמנסה לעקור שיח עקשן מן הקרקע, האזור במוח שאחראי לפעולות המוטוריות של העקירה, יפעלו לא רק במוחו של אותו אדם אלא גם אצלנו, אלו שרק מתבוננים בו. למרות שלא עשינו כל פעולה פיזית בעצמנו, האזור המוטורי במוח שלנו מופעל גם כן. למעשה מוחנו משקף לנו מה שאנחנו רואים סביבנו.

המחקרים מאד חד משמעיים כשמדובר על פעולות מוטוריות אבל הם מתקרבים אט אט להבנה שהשיקוף הזה קיים גם מבחינה רגשית ויש בזה הרבה הגיון. הלכתם פעם להלוויה של חבר רחוק מהעבודה? נכון הרגשתם את העצב באוויר? אולי אפילו הזלתם דמעה למרות שהמנוח לא היה קרוב אליכם כל כך. זהו השיקוף הרגשי שמתחולל במוח שלנו והוא מנגנון טבעי.

אם נחשוב על זה לעומק, המשמעות היא שאנחנו לא כל כך נפרדים מאחרים כפי שאנחנו חושבים אלא מהווים רקמה אנושית שמחוברת אחד אל השני באמצעות מנגנון השיקוף במוח.



מנגנון שעובד שעות נוספות אצל כעסנים


מסיבות שונות שלא נפרט כאן, אצל כעסנים מנגנון השיקוף הרגשי פועל בעוצמות חזקות הרבה יותר. אצל כעסנים קיימת רגישות יתר כלפי רגשות של אחרים. כשמישהו לחוץ לידנו, נרגיש את הלחץ שלו באופן עוצמתי יותר מאנשים שאינם כעסנים. זה נכון לגבי מגוון הרגשות ולא רק ללחץ. זאת הסיבה שאנחנו נוטים לכעוס על אלו הקרובים לנו דווקא בשעה שהם מצויים במצוקה רגשית. אני זוכר שבתקופת הכעסים שלי הייתי כועס על אשתי דווקא בזמן שהייתה חולה. מדוע? משום שהייתי מרגיש את הקושי שלה בצורה עוצמתית מאד בתוכי ורציתי להפסיק את העוצמה הזו אצלי על ידי כך שהיא תפסיק להתלונן. רציתי להפסיק את השיקוף המוחי של הרגשות על ידי ביטול המקור הרגשי - אשתי במקרה הזה.



אז מה קורה שם בקופה?


המנגנון שאותו תארנו פועל גם בזמן שמגיע תורנו בקופה. למעשה הוא עובד שם עוד קודם בזמן שאנחנו ממתינים בתור. אנחנו מרגישים אל הלחץ ואת חוסר הסבלנות של כל אלו שסביבנו כשהתור לא מתקדם. ואז כשמגיע תורנו זו הופכת להיות האחריות שלנו להרגיע את הרגשות העזים של כל אלו שממתינים אחרינו בתור. כל עיכוב שלנו למעשה מעקב אותם ויש בו פוטנציאל להגביר את הלחץ וחוסר הסבלנות שלהם.

והתוצאה? שאנחנו פשוט ממהרים לסיים את החשבון שלנו. עובדים במרץ ומצד אחד שמים מוצרים על המסוע ומצד שני אורזים כמה מהר שאנחנו יכולים. רק שנפסיק להרגיש אחריות כלפי הרגשות האלו של כל אלו שממתינים לנו שנסיים את החשבון.

לכן, אם בן משפחה יפריע לנו בטלפון או ליד הקופה יעלה בנו הכעס. הם נתפסים בעיננו כמי שמאריך את "הסבל" של כל מי שממתין לנו שנסיים את החשבון ואת זה קשה לנו להרגיש כאמור.