בעוד יומיים יגיעו הילדים שלכם הביתה עם תעודות המחצית. הפעם אני רוצה להעביר אליכם מסר קצר אבל מאד משמעותי בעניין הזה.
כשמגיעים אלי אנשים כועסים לטיפול או לסדנא אני רואה ביניהם קו מחבר מאד ברור. כולם חוו בילדות ובנערות שלהם הקטנה של מי שהם. הם גדלו תחת התחושה שמשהו בהם פגום, שהם לא מספיק טובים.
כשנכנסים יותר לעומק מגלים שיש שם מצבים שכיחים כמו אלימות ותוקפנות מילולית. אלו מצבים ברורים שיביאו להרגשה פנימית של הילד שהוא לא שווה ולכן כבוגרים תתפתח רגישות לביקורת ובכלל למצבים שנראים להם ככאלו שמקטינים אותם. הם פשוט חווים באופן לא מודע את האלימות שחוו בילדות.
אבל יש גם מצבים מעודנים יותר שם בילדות שיכולים להביא לאותם תחושות בדיוק. לדוגמא, הורה "נוטש" בשל מחלה קשה או גירושין או מצבים אחרים מורכבים יותר. הכוונה לנטישה רגשית ולא רק לנטישה פיסית. הילד מרגיש שלא מתייחסים אליו ולצרכים הרגשיים שלו והוא עושה קישור שגוי שזה בגלל שמשהו פגום בו. שהוא לא בסדר. אחרת מדוע לא מתייחסים אליו? כאן, שוב מתפתחת תחושת הנחיתות שמביאה לכעסים.
מצב דומה הוא של הורה ביקורתי מאד. שם אין אפילו צעקות או אלימות ואפילו לא נטישה. להיפך ההורה נוכח. אבל הביקורת הגדולה כלפי הילד גורמת לו להרגיש שהוא לא בסדר, שמשהו בו לא תקין. הוא לא מצליח לרצות את ההורה וחי עם תחושה פנימית של נחיתות. שוב, אותה הרגשה שמביאה לכעסים.
והמצב המעודן ביותר והלא מודע הוא זה שבו ההורה מתוך כוונה טובה, כנה ואמיתית, ולא מתוך בעיה של תוקפנות של כפי שתיארתי לעיל, רוצה בטובת הילד. הוא רוצה שהוא יצליח, שיהיה לו טוב בלימודים . שיהיה לו בסיס טוב לחיים. אני מניח שאתם מכירים את זה והשאלה היכן המיקוד ומה המינון? אם הכל נסוב סביב ההישגים הלימודיים, איך ירגיש לדעתם ילד שמעט מתקשה בלימודים? מה עובר עליו מבחינה רגשית? הוא יכול להרגיש את אותה הנחיתות שתיארתי קודם. שהוא לא בסדר, שהוא לא שווה. שמשהו בו פגום. והוא יפתח בעיה של כעסים(!). המצב הזה עוצמתי עוד יותר במשפחות של ילדים עם לקויות למידה שונות. שם יש פער שצריך כל הזמן לפצות עליו.
אגב, גם התלמידים הטובים יכולים לחוש במצוקה הרגשית הזו משום שהם צריכים כל הזמן לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שמצופים מהם. אסור להם להיות לא מצויינים...
אבל הילדים שלנו הם לא רק תלמידים שנבחנים על ציונים. בית הספר הוא גם מקום חברתי. מה ההישגים החברתיים שלהם? יש להם גם תחביבים. האם הם משיגים תוצאות טובות שם? הם גם אחים ואחיות אחראיים. איך הם בגזרה הזו? איך הם בספורט? בנגינה? איך הם עם בעלי חיים? לכל אחד יש את הנקודות החזקות שלו. ואותן צריך לבנות ולחזק בילדות. אני לא מציע להתעלם מהציונים אלא רק לשים אותן בפרופורציה הנכונה. הרגשות של הילדים שלכם חשובים לא פחות מההישגים בלימודים. והם צריכים להרגיש שהם שווים בכל מצב! תחושות המסוגלות והערך העצמי הם ההכנה הטובה ביותר לקראת החיים.
בכל פעם שהילדים שלי מגיעים עם תעודות הביתה, הם מקבלים מאתנו גם תעודות משלימות להישגים הלימודיים. כאלו שמציינות את החוזקות שלהם כבני אדם. אנחנו בוחרים לחגוג את ההצלחות שלהם בכל תחומי החיים.
ט"ו בשבט שמח !
עמית
למידע על סדנאות לשליטה בכעסים לחצו כאן