הפעם החלטתי לרכז עבורכם אוסף של מידע מחקרי על הכעס. כיצהוא משפיע על הגטף והנפש, כיצד הוא קשור למעורבות בתאונות דרכים ובכלל מה מאפיין את אוכלוסיית הכעסנים. הנה המידע המעניין:
השפעותיו השליליות של הכעס על הגוף
סיכון מוגבר להתקפי לב ולשבץ – כאשר מביעים כעס באופן אגרסיבי, עולה קצב הלב, כמו גם הורמוני האנרגיה אדרנלין ונוראדרנלין. מכאן יש סיכון לאירועים לבביים ולשבץ. מקור
החלשת המערכת החיסונית - כתגובה לכעס, יורדת למספר שעות רמת הנוגדנים מסוג A. כך שאם אדם מוצא עצמו כועס הרבה, כנראה שהוא גם חולה לעיתים קרובות יותר. כך, מדענים מאוניברסיטת הרווארד בדקו בקרב אנשים בריאים, כיצד זיכרון מהעבר שהכעיס אותם גרם לנפילה בת שש שעות ברמת הנוגנדים מסוג A, קו ההגנה הראשון של המערכת החיסונית. מקור
הכעס פוגע בנשימה - מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת הרווארד במשך שמונה שנים מצביע על כך שככל שאדם כועס יותר כך קיבולת הריאות שלו גרועה באופן משמעותי. החוקרים שיערו כי העליה בהורמוני לחץ, הקשורים לכעס, יוצרת דלקת בדרכי הנשימה.
הכעס מקצר את תוחלת החיים - מחקר של אוניברסיטת מישיגן שנמשך 17 שנים, מצביע על כך שזוגות אשר מבטאים כעס ואומרים את אשר על ליבם חיים יותר מאלו השומרים בבטן. שמירת הכעס בפנים פירושה תסכול, ומתברר שהכעס המודחק הזה יכול גם לקצר את החיים.
קיים קשר בין כעס עצור לטרשת נפוצה - האנשים עם טרשת נפוצה חווים פי 2 יותר כעס עצור ויש להם רמת שליטה נמוכה על הכעס שלהם, הכעס שכן בא לידי ביטוי (בניגוד לכעס העצור) היה ברמה הזהה לזו באוכלוסייה הכללית. מקור
השפעותיו השליליות של הכעס על הנפש
הדחקת הכעס מובילה לדיכאון - כעס יכול להיות מודחק. זה קורה כאשר אנו מחזיקים בכעס פנימה, מפסיקים לחשוב עליו, ומנסים להתמקד במשהו חיובי. המטרה היא לעכב או לדכא את הכעס ולהפוך אותו להתנהגות בונה. הסכנה בסוג זה של תגובה היא שאם אינו מוצא ביטוי, הכעס עשוי לפנות פנימה ולהביא למצב של דיכאון. כעס שלא מובע יכול להוביל לביטויים פתולוגיים של כעס, כגון התנהגות פסיבית-אגרסיבית, ציניות, עוינות וביקורתיות מופרזת. מקור
הדחקת הכעס מובילה לחרדה - החרדה אף היא הולכת יד ביד עם בני אדם כעוסים. במחקר משנת 2012 שפורסם בכתב העת לטיפול התנהגותי קוגניטיבי נמצא כי כעס יכול להחמיר סימפטומים של הפרעת חרדה כללית, מצב המאופיין בדאגה מוגזמת ובלתי נשלטת. כעס ועוינות מודחקים תורמים רבות לחומרת הסימפטומים. מקור
הקשר שבין כעס לתאונות דרכים
מחקר של מכון המחקר ההולנדי לבטיחות בדרכים SWOV, בדק ומצא כי קיים קשר חזק בין כעס לבין התנהגות אגרסיבית ותוקפנית על הכביש...שעשויה לגרום נזק פיזי או נפשי למשתמש והתנהגות המכילה אלימות וחריגה מכללי מוסר. מחקר נוסף בתחום, מוצא כי נהגים החשים כעס ...מדווחים על מעשים פזיזים ומסוכנים בכביש כמו אי-שמירת מרחק, מהירות מופרזת ונהיגה פחות יציבה באופן כללי. המחקר קובע כי נהגים אלו יהיו מעורבים בתאונות דרכים בשיעור כפול (!) מנהגים שאינם חשים כעס בזמן נהיגה. מקור
נתונים סטטיסטיים על אוכלוסיית ה"כעסנים" מתוך "נקודת רתיחה" - מחקר משנת 2008 של איגוד בריאות הנפש הבריטי
כמעט שליש דווחו כי יש להם חבר קרוב או קרוב משפחה עם בעיית שליטה בכעסים.
יותר מאחד מכל עשרה מדווחים כי יש להם בעיה בשליטה בכעסים
יותר מאחד מכל ארבעה מדווחים כי קיימת בהם דאגה על רמת הכעס שהם מרגישים
אחד מכל חמישה מדווח כי סיים מערכת יחסים על רקע התנהגות בזמן כעס של בן/בת הזוג שלהם
רק אחד מכל שבעה מאלו שדיווחו כי קיימת להם בעיית כעסים, פנו וחיפשו עזרה בתחום
למעלה ממחצית מהאנשים דיווחו כי לא יודעים למי לפנות בעת חיפוש עזרה בתחום ניהול הכעסים
קיימים פערים משמעותיים בין מבוגרים לצעירים. מבוגרים פחות מדווחים על בעיות כעסים של בני משפחה, חברים או של עצמם. הם גם אינם רואים בעיה בניהול כעסם של אחרים.
עמית
למידע על הסדנאות לניהול כעסים של מרכז דולב לחצו כאן