חיפוש

אני מאשים!


אשמה הוא נושא מרכזי שעולה בכל הקשור לכעס. הרי שאתם כועסים זה בדרך כלל כי מישהו או משהו בחוץ עצבן אתכם. מישהו שחתך אתכם בכביש, מישהו שאמר לכם משהו שהדליק אתכם, מישהו שעשה מעשה שהרגיז אתכם. הוא האשם בכך שאתם כועסים. בואו נצלול רגע קצת יותר לעומק בעניין האשמה. למה היא מופיעה שם בכלל?

אבל לפני כן אנחנו צריכים להבין משהו בסיסי על "כעסנים":

נסיבות עבר מאשימות

ל"כעסנים" בדרך כלל יש מכנה משותף בעברם. חלקם הגדול גדל תחת תוקפנות מצד בני משפחה קרובים (בדרך כלל הורה דומיננטי). זו יכולה להיות תוקפנות פיסית, מילולית ואפילו מלומדת. פעם היה לי מטופל שבכל פעם שחזר עם ציונים מבית הספר, שהיו טובים, היו עורכים לו בכל זאת "תחקיר" של מה ניתן לעשות ולשפר עוד יותר. הוא גדל תחת התחושה שהוא לא בסדר, שהוא לא מספיק טוב ושעליו להתאמץ כל הזמן להיות בסדר ומוצלח. רגשית, שם בפנים הוא תמיד הרגיש כשלון וחסר אונים כי לא משנה מה היה הציון זה אף פעם לא היה מספיק טוב. זו תחושה נפוצה בקרב ה "כעסנים". כלומר, קיים ל"כעסן" קישור פנימי לא מודע בין תחושת כשלון במשימה כלשהי לבין האשמה ותוקפנות שחווה בעברו.

אז הנה שני מנגנוני אשמה נפוצים בקרב ה"כעסנים":