חיפוש

איזה עולם בנאדם...


כשאומרים ניהול כעס מיד חושבים על מישהו שצועק, מעליב, משפיל שצריך להפחית ולאזן את התוקפנות הזו. אבל תתפלאו לשמוע שיש גם סוג אחר של כעסנים שניהול כעס עבורם הוא דווקא להגביר את הכעס (את רגש הכעס ולא התוקפנות). הם פשוט צריכים ללמוד לכעוס. הכעס שלהם כל כך מודחק עד שהוא מופנה בעיקר כלפי עצמם (כמו "איזה כשלון אני...") והתוצאה היא התבוננות מאד פסימית וממורמרת על העולם .

כעס הוא נורת אזהרה

כמה שזה ישמע מוזר, כעס הוא לא באמת הבעיה המרכזית של כעסנים. בין יתר השימושים שלו, כעס הוא סוג של נורת אזהרה שמתריעה שיש כרגע רגשות נוספים לא מטופלים. קחו לדוגמא מישהו שחתך אתכם בכביש בפראות. מה אתם מרגישים שם חוץ מהכעס? מה דעתכם על פחד (מסכנים אתכם) , זלזול, לא רואים אתכם, השפלה, תסכול, תחושה שזה לא הוגן, קנאה (אולי זה רכב יוקרה...). אתם מבינים? יש כאן סט שלם של רגשות שמתחולל בתוככם והם לא מוגבלים רק לכעס. הכעס רק מתריע שהם שם.

תוקפנות היא שחרור רגשי עכשיו מגיעה התוקפנות – אתם צופרים, מקללים אולי יוצאים מהרכב, אולי רודפים אחרי זה שחתך אתכם. מדוע? כי אתם רוצים לפרוק את מה שאתם מרגישים. תעצמו רגע את העיניים ותראו