חיפוש

הירי בלאס וגאס - התפרצות כעס קיצונית?


אתחיל בכך שאומר שרצח הוא מקרה קיצוני מאד של ניהול כעסים ובטח כשמדובר בטבח המונים כפי שהתרחש בלאס וגאס. חלילה אין בכוונתי לרמוז שבכל אחד שיש לו עניין עם ניהול כעסים טמון רוצח. זה הרי ברור שלא. הרצח הנורא הזה הוא פשוט הזדמנות להבין את הסיבות העמוקות לכעסים. קל יותר לראות ולהבין אותן כשהן מוגברות. במאמר הזה אנסה לשפוך קצת יותר אור על העולם הפנימי של הרוצח, סטיבן פאדוק, ולמה שיכול היה לגרום לאדם מן השורה לבצע מעשה כזה נורא.

הנה כמה עובדות על פאדוק

נתחיל בכמה עובדות רלוונטיות שליקטתי מן העיתונות על הרוצח סטיבן פאדוק. הוא היה הבכור מבין ארבעת בניהם של שודד בנקים ומזכירה. אימו הסתירה ממנו כל ילדותו את העובדה שאביו נמצא בכלא לאחר שנתפס והיה ברשימת המבוקשים ביותר של ה – FBI בארצות הברית. שכניו העידו שהוא היה בעל אישיות מסוגרת למדי ושלא היו מסוגלים לפתח איתו שיחה. גם אחיו מעיד על אישיות נוקשה ועל כך שלא בטח באף אחד ותמיד שאף להיות בשל