בדיוק כאתם עומדים לצאת מהבית היא נזכרת שצריך לשלם את חשבון החשמל והולכת לחפש את השובר לתשלום. אתם מבקשים שהוא ישטוף את הכלים והוא דוחה את זה שוב ושוב ומתעלם מהבקשות שלכם באופן כרוני. אתם מרגישים שלא מבינים אתכם ושאתם בעצם עושים מאמצים מאד גדולים עבור בן/בת הזוג שלכם? יתכן שהכעסים שלכם מתערבבים עם בעיית קשב וריכוז, שלכם או של בני ובנות הזוג שלכם.
הפרעת קשב וריכוז
תראו, אדם שיש לו קשב וריכוז, הוא אדם שבעצם צורת החשיבה וההתבוננות שלו על העולם שלו שונה. בזמן שאדם "נורמלי" יכול לתפקד כשהוא מתמקד בדבר אחד אנשים עם הפרעות קשב בעצם "מקשיבים" לטווח רחב הרבה יותר דברים. אתם יכולים לדמיין את זה כמו אלומת אור שיכולה להתמקד כמו לייזר בנקודה אחת ספציפית אצל מרבית האוכלוסייה ואלומת אור רחבה מאד שמאירה טווח רחב ושפשוט "רואה" הרבה יותר פרטים מהאדם הממוצע
ההשלכות
בעולם המערבי המצב הזה מוגדר כהפרעה משום שהמעבר המהיר בין ריבוי הפרטים הזה מוביל לתופעות כמו חוסר ארגון, בעיות בהבנת הנקרא, ניהול ותפיסת זמן בעייתיים שמקבלים ביטוי בשיבוץ כמות לא הגיונית של מטלות בפרק זמן מסויים. ועוד תופעה אחת שקשורה למתחם הכעסים שלנו והיא דחיינות שמתבטאת בקושי להתחיל לעסוק במשימה ולמרות שיש שם כוונה אמיתית לבצע את המשימה. הדחיינות, שאותה אני מכיר באופן אישי, נובעת מכך שיש במשימה שניים או יותר פרטים "מתנגשים" שמונעים ממך להתחיל אותה. קחו לדוגמא משימת "סדר את החדר" שנראית למרביתכם פשוטה. היא ממש לא כזו לאלו עם קשב וריכוז. הם רואים את החדר המבולגן, רוצים לסדר אותו ולא יודעם איך לגשת למשימה. איפה להתחיל? יש בגדים, וניירת, ואבק, ושטיח והכל מתערבב שם ואז, למרות הרצון הם פשוט דוחים את המשימה.
הרגשות
עכשיו תראו איך גדל לו ילד עם ה"הפרעה" הזו. הסביבה שמרביתה רואה את העולם דרך הלייזר לא מבינה מדוע הוא לא יכול פשוט לסדר את החדר, או פשוט להכין שיעורים, או פשוט לשטוף כלים. ילד כזה גדל עם תווית של "הפרעה" ו"לקויות" ומה הוא מבין? שהוא לא בסדר, שהוא שונה והדימוי העצמי שלו יורד אל מתחת לאפס וזה ישפיע עליו כמובן גם חברתית. ומה שתיארתי כאן הוא מתכון די בטוח להתפתחות של בעיה של כעסים. הילד מרגיש לא שווה ושלא מבינים אותו באמת והתסכול הזה יוצא בדמות כעסים. ואז, כשהוא גדל להיות אדם בוגר כשמישהו חותך אותו בכביש הוא יתעצבן(!) כי הוא לא ראה אותו בדיוק כפי שלא ראו אותו בילדותו ואז היה מקושר לתחושות ה "אני דפוק" והן עולות עכשיו בכביש או בכל מקום אחר שלא רואים אותו.
ובבגרות
והנה אתם, מבקשים מבן הזוג שלכם לשטוף כלים והוא פשוט לא יודע איך לגשת למשימה הזו. זה מבלבל לו. הוא רואה ערימת כלים ולא יודע ממה להתחיל. ואתם, בצדק פשוט כועסים עליו שהוא לא ממלא את התפקידים שלו בבית. והוא משחזר באותם רגעים חוויות רגשיות מן העבר ופשוט הופך לתוקפני. אני כמובן לא מצדיק את התוקפנות אלא מנסה לשפוך עליה אור מעט שונה.
זה כשהכעסן הוא עם הפרעת הקשב. ומה כאשר כעסן נשוי למישהי עם הפרעת קשב? הוא רוצה לצאת בזמן מהבית כי אם לא יגיע בזמן מצפה לא חווייה רגשית של כשלון או ביקורת מהסביבה. ואז, אשתו מחליטה בדיוק לשלם את חשבון החשמל. והוא רואה בזה התרסה, כוונת זדון, שלא רואים אותו ואת מה שחשוב לו (להגיע בזמן). והנה כעסים ותוקפנות יוצאים על זוגתו. מזכיר לכם שהיא פשוט הוסחה ולקחה על עצמה משימה בניהול זמן לא אפשרי כל כך.
המתנות של הקשב והריכוז
אני רואה די הרבה את אי ההבנות האלו בסדנאות לניהול כעסים וכאשר אני מסביר אותן לעומק פתאום הכל מובן. הכעסנים מבינים את הצד השני עם הפרעות הקשב ושהוא לא פועל בזדון, והכעסנים עם הפרעות הקשב בעצמם לומדים לקבל את עצמם.
איך לקבל את עצמם? לקשב הרחב יש גם תועלות! מחקרים מראים שאלו האנשים שמגירים לרמות גבוהות מאד של מקוריות, חדשנות ויצירתיות. היכולת לראות כל כך הרבה פרטים ולא מיקוד במשהו אחד, מביאה למציאת פתרונות "מחוץ לקופסה". אני יכול לאמר לכם ש"הפרעת" הקשב שלי היא הנכס הגדול ביותר שלי. היא מאפשרת לי לשבת עם קבוצה של כ- 10 כעסנים ולהקשיב ללב של כולם בו זמנית ולהוביל את כולם לקראת שינוי משמעותי כל כך בחייהם.
והילדים...
מילה אחרונה היא לגבי הילדים שלכם. הצעתי היא לראות בקשב והריכוז במקום כהפרעה כמתנה. כנראה שריבוי הקשב והריכוז מצביע על כך שהמון חדשנות ויצירתיות עומדים לנו בפתח ואלו הילדים האלו שיביאו אותם לאנושות. ובמקום "למקד" אותם, אולי תתנו להם את החופש שהם צריכים ותאפשרו להם להיות היצירתיים שהם.
עמית
למידע על הסדנאות לניהול כעסים לחצו כאן