חיפוש

אני לא כעסן/ית!


לוקח זמן להבין שאתה כעסן. לפעמים זה לוקח שנים. וגם כשאתה מבין את זה בסופו של דבר מתרחשים כמה תהליכים מאד טבעיים לפני שמגיעים ממש לתהליך טיפולי ממוקד בכעס. פעם משתתף בסדנא סיפר לי שהדף של הסדנא היה פתוח אצלו חצי שנה בדפדפן עד שהחליט להרים את הטלפון. יש רגע וזמן בשל עבור כל אחד מכם לעבור תהליך של ניהול כעסים. נסו לראות היכן אתם מצויים בתוך התהליך הזה:

את/ה דפוק/ה!

נתחיל בכך שזה לא פשוט להצהיר שיש לך בעיה של כעסים. אף אדם לא רוצה להודות בחולשתו נכון? אלא שאצל הכעסנים זהו תהליך עוצמתי הרבה יותר. בשל נסיבות העבר שבהן גדלתם/ן, קיבלתם בצורה מעוותת את השדר שאתם לא מוצלחים, שאתם כשלון. זה יכול היה להיות דרך אלימות פיסית, ביקורתיות כרונית של ההורים, עוקצנות, שתיקות. כל הזמן היתה שם התחושה שאתם "דפוקים" . יש כאלו במינכם שלא חווה את זה באופן אקטיבי אלא בצורה פאסיבית. הורה חולה לדוגמא שאילץ אתכם להיות "הורה קטן ואחראי" . זה הצד השני של אותו המטבע. הייתם חייבים להיות הטובים, שאלו שהם תמיד בסדר וזה אומר למעשה שאסור לכם להרגיש שאתם נכשלים או "