חיפוש

תעודות, ציונים וכעסים!


בימים אלו מסתיימת שנת הלימודים ואיתה מגיעות גם התעודות. חשבתם פעם מה מעריכות התעודות? יש שם בעיקר ציונים על הישגים לימודיים. גם ההערות המורים סובבות את אותם הישגים. "התאמצת בצורה טובה מאד השנה", "את יכולה יותר", "אתה נעדר הרבה". גם ההיבט המילולי מתייחס בעיקר לציון שהושג או שלא הושג. ואנחנו ההורים? לעיתים נשאבים לתוך המערבולת הזו. כועסים כשההישגים לא מספיק טובים. הנה נקודת מבט נוספת על הילד שלכם ועליכם. נקודת המבט הרגשית. אולי השנה תנסו משהו חדש?

"אני מקולקל"

כל כעסן מתחיל את דרכו בתוך הכעס עם תחושה בסיסית אחד והיא שהוא מקולקל. תחשבו על העבר שלכם, על הבית שבו גדלתם. משהו בנסיבות העבר האלו בדרך גרם לנו להרגיש פחות טובים - מקולקלים. חלקכם חווה זאת בצורה אקטיבית על ידי אלימות פיסית, השפלות, ביקורת (שיכולה להיות גם מאד שקטה). וחלקכם האחר חווה זאת על ידי מצבים פאסיביים כמו שתיקות של ההורים, היעדרות תקשורת רגשיות, היעדרות פיסית של ההורים, מחלה או חלילה מוות של ההורים. כל אלו גרמו לנו הכעסנים למחשבה בסיסית אחת: "אם כך מתייחסים אלי, כנראה שזה בגללי, כנראה שמשהו מקולקל בי". בין אם זה הורה מבקר או הורה שהלך לעולמו, המחשבה הבסיסית הזו תמיד הייתה שם. היא עודנה שם כל עוד לא תהיו מודעים לה.