Blog

איך "מנהלים את הכעס" והאם זה בכלל אפשרי?

 

מנגנון ההגנה הקדום

דמיינו את האדם הקדום קם לבוקר חדש. מפהק ויוצא מהמערה אל יום בהיר ונעים. המרחבים הירוקים לפניו פותחים את הלב כשפתאום הוא מבחין בין העצים באריה שחושב עליו כארוחת בוקר נחמדה...

באותו הרגע מופעלת במוחו מערכת אוטומטית במוח שמטרתה אחת - הישרדות! היא ידועה גם כמנגנון fight or flight (מאבק או מנוסה). המערכת הזו במוח דואגת להפריש הורמונים ובהם גם אדרנלין שנותן פקודות למערכות הגוף השונות להתכונן למאבק או למנוסה. ההוראות למערכות הגוף פוקדות על הכבד להפריש גלוקוז על מנת לספק לגוף אנרגיה זמינה, למערכת העיכול להיכבות, לכלי הדם להתרחב, ללב להעלות את הדופק ולריאות להגביר את קצב הנשימה. זוהי תגובה אוטומטית שלא מערבת כל חשיבה. היא פשוט אינסטינקט הישרדותי הכרחי. נשמע מוכר? זו בדיוק המערכת שמופעלת אצלנו בשעת כעס וזו גם הסיבה שאנחנו מרגישים את אותן תחושות בגוף בזמן כעס גדול.

אגב, מערכת נוספת במוח הקדום מאחסנת את החווייה הזו למקרה עתידי שיגיע איום דומה. זאת במקרה והאריה נותר רעב כמובן :-) .

 

אז מה בדיוק הקשר בין מנגנון ההישרדות הקדום לכעס על מישהו שחתך אותך הרגע בכביש או אמר מילה לא במקום?

הגוף שלנו פשוט מספר לנו סיפור. כשמישהו אומר מילה לא במקום או חותך אותכם בכביש, משהו חיצוני קרה שהוא איום אמיתי או נתפס אצלכם כאיום על הקיום. בבלוג הזה, אני רוצה להתייחס לאותם מקרים שבהם מדובר באיום שאיננו ממשי, כזה שהוא רק בתפיסה שלכם. במקרה זה בעולם שלנו כרגע יש "אריה" מאיים שצריך להתמודד איתו באופן השרדותי ולכן מגיעה תגובה אוטומטית וקדומה של הגנה עצמית באמצעות כעס. מופעל מנגון המאבק/מנוסה.

אבל אם נתבונן רגע בצורה רגועה על המצב האם קללה שמישהו זרק לכיוון שלכם היא באמת עניין השרדותי? כמובן שמילה לא יכולה להרוג אבל תחושת האיום קשורה לתהליך פנימי ולא מודע שמתרחש בזמן שמישהו מקלל אתכם. התהליך קשור לעבר כואב, בדרך כלל מהילדות.
 

התהליך הלא מודע של הכעס

מקור מאד שכיח של כעס הוא הזיכרון המוטמע של עבר לא פשוט שהיווה בילדותכם איום על הקיום שלכם. משהו בהתנהגות של המשפחה או הסביבה הקרובה שלכם, גרם לך להרגיש שאתם לא שווים ושאתם לא יכולים להיות מי שאתם רוצים להיות, לא יכולים לעשות מה שאתם רוצים ולא יכולים להביע את הרגשות שלכם בצורה בטוחה. זה יכול להיות מרמת ביקורתיות גבוהה שקיבלתם, מאלימות פיסית שחוויתם, מחוויית נטישה או מכל צורה אחרת של הקטנה של מי שאתם.

אז, בעבר, הוטמעה בכם החוויה הכרונית והכואבת הזו כאיום על מי שאתם והזיכרון במנגנון הקדום תפס את מקומו. כל אחד מכם פיתח הדרך האישית שלו להתגונן באמצעות הכעס (ראו בדף הבית "כיצד אתם כועסים?"). זו גם הסיבה שרבים בסביבה שלכם לא מבינים איך משהו קטן מביא לתגובה כל כך גדולה...בחוץ זה נראה לא הגיוני אבל לכם זה מזכיר כל הזמן עבר כואב.

 

אז איך מנהלים את הכעס?

למזלנו, במוח שלנו יש גם חלקים מפותחים יותר שמאפשרים לנו בחירה. התנהגויות חדשות נרשמות גם הם כקשרים נויירולוגים חדשים שמתחזקים ככל שההתנהגות חוזרת על עצמה. המנגנונים האלו פעילם מיום הלידה ועד המוות. בפשטות , אם פעם אחת כשהכעס יתחיל לעלות בכם תבחרו להתנהג שונה (אפילו בפעולה פשוטה כמו להתרחק ממוקד הכעס) עשיתם דבר משמעותי וחדש במוח על ידי כך שיצרתם נתיב נויירולוגי חדש. הנתיב הזה הוא אפשרות חדשה שלא היתה שם קודם. עד לאותו הרגע היתה רק האפשרות הקדומה של מנגנון הכעס המוכר. 

תהליך ניהול הכעס הוא בעצם הגברת המודעות למנגנון האוטומטי ויצירת חלופות חדשות.  מודעות שיוצרת בחירה! בתהליכי ניהול כעס אנחנו רוצים להאט את הזמן על מנת לאפשר לכם להבין מה מתרחש באותו מרווח זמן שבין האירוע החיצוני לתגובה שלכם. ניהול כעס הוא ההבנה שיש שם צומת של בחירה ושקיימת האפשרות לבנות נתיבים חדשים ורגועים יותר. זה לא אומר שהנתיב הקדום לא יהיה שם. הוא יהיה שם לעד, אבל לצידו תתקיים עכשיו אפשרות חדשה שלא היתה שם קודם לכן.

עצם המודעות והמחשבה על מה שקורה לכם מאפשרת למוח המפותח לקחת פיקוד במקום המוח הקדום. לכן, אנחנו משתמשים גם בטכניקות שמפעילות את המוח המפותח (עליהן אסביר בבלוג נפרד).

 

אז יש תקווה ולמרות שהכעס נהג בחייכם שנים ארוכות הוא ניתן לניהול מתוך מודעות והבנה של מה שבאמת מתרחש שם בפנים. לצורך כך נדרשת בעיקר הכוונה והמוטביציה שלכם לשנות. אפשר לחיות חיים רגועים יותר.

 

עמית

 

 

Please reload

פוסטים מומלצים

לא לכעוס - זה אימון של המוח

December 2, 2019

1/10
Please reload

ארכיון
Please reload

עקבו אחרינו
  • Grey Facebook Icon

טלפון: 052-4593957

WixPress logo-04.png

מרכזי לימוד: תל אביב -  חיפה - ירושלים
 מודיעין (פרטני בלבד)

© כל הזכויות שמורות