Blog

יא חתיכת...מה לא הבנת?

August 9, 2017

 

 

לפני מספר חודשים נכנס משתתף של אחת הסדנאות לחדר ואומר "אפשר לעשות משהו בעניין המזגן?". למה אתם חושבים שהוא התכוון? אם לא ברור לכם, אתם צודקים משום שהאמירה הזו הולכת סביב לעניין עצמו. אולי קר לו? אולי חם לו? אולי הרעש מפריע לו? אולי מפריע לו הבזבוז של החשמל? זה לא סתם שכעסן לא מדבר על העניין עצמו. יש שם קושי וזה חלק משמעותי מהאתגר של ניהול הכעס.

 

בואו נמשיך עם הדוגמא הזו ונראה לאן זה יכול להוביל. נניח שאני מבין שחם לבנאדם, אז אני ניגש למזגן ומקרר עוד יותר. מבחינתי נעניתי לבקשה שלו. אבל הוא התכוון שבעצם קר לו ומה שאני עושה זה להקפיא אותו עוד יותר. עכשיו איך זה יראה מנקודת מבטו? שני פוטנציאלים עיקריים:

 

עושים לי דווקא

הראשון שהוא ירגיש שאני לא מתייחס אליו ועושה לו דווקא. קר לו ואני מקרר עוד יותר. עכשיו אני "האויב" , זה שלא שם עליו ואפילו עושה לו דווקא וזה רק עניין של זמן שהוא יתפרץ עלי או יפרוק את זה על מישהו אחר. נוצר כאן מטען רגשי שדורש פורקן. יכול להיות שממני לא נעים לו , אז הוא ייסע הביתה ואז מישהו יחתוך אותו בכביש ולא ישים עליו ושם יצא המטען הזה בתוקפנות. אולי זה יקרה בבית מול בת הזוג? הילדים?...

 

לא מבינים אותי

הפוטנציאל השני הוא שהוא מבין שלא הבנתי אותו ועכשיו תחל המתקפה העצמית בדמות "איזה דפוק אני, לא יוצא לי מהפה מה שאני רוצה ולא מבינים אותי". אגב, יכול מאד להיות ששני הפוטנציאלים יתקיימו בו זמנית. בכל מקרה סופו של הסיפור מתרחש בתוקפנות!

 

הדרך הברורה

עכשיו בואו נבחן אפשרות שלישית: "עמית, קר לי אני מבקש לסגור קצת את המזגן או להעלות את הטמפרטורה". שימו לב לשני המרכיבים של השיח החדש: "קר לי" – הצהרה ברורה ומדוייקת שאי אפשר להבין אותה לשני פנים. "אני מבקש לסגור את המזגן" – הצהרה למה אני זקוק. אתם מבינים? הביטוי החופשי והמדוייק הזה הוא בעצם היכולת לשים את עצמי במרכז וזה האתגר האמיתי.

 

החשש להיות אתם

כשאנשים מדברים סביב, לא ברורים, לא דורשים, יש שם פחד להיות הם. לפעמים אני מקבל סמס מאנשים –"היי עמית וזהו. בעצם יש כאן כוונה אני אענה בחזרה ואשאל אולי אם הם רצו משהו. כלומר יש כאן חשש לשים את עצמך במרכז. במקום "היי עמית, הייתי רוצה לשוחח איתך כשאתה פנוי. יש לי משהו חשוב שיושב לי על הלב שאני רוצה לשתף אותך בו" יוצא רק "היי עמית". מה דעתכם על האפשרות של להרים ישר טלפון ?
 

למה זה לא קורה? כי לשים את עצמך במרכז כרוך בחשש של איך תגיב לזה הסביבה. אולי יכעסו עלי (יתקפו אותי), אולי ידחו (ינטשו) אותי. ואז אני קודם בודק את מצב הרוח של הבנאדם. הולך סביב, עוד לא מדבר על העניין עצמו, בוחן אם אני עומד להפגע. אבל הדיבור הלא מדוייק הזה הוא זה שבאמת פוגע משום שכפי שראינו הוא לא מספיק מובן ויש בו פוטנציאל גדול להביא בסופו של דבר לתוקפנות...

 

 

בסדנא לניהול כעסים, אנחנו מתרגלים דיבור מדוייק וברור. מתרגלים בכלל תקשורת חדשה בין אנשים. התקשורת הזו פשוט מוציאה את הצורך בכעס. כי אני מובן לעצמי ולסביבה ואני מסוגל לשים את עצמי במרכז. אז כבר הכעס פשוט לא נדרש.

 

עמית

 

למידע נוסף על הסדנאות לניהול כעסים לחצו כאן

Please reload

פוסטים מומלצים

לא לכעוס - זה אימון של המוח

December 2, 2019

1/10
Please reload

ארכיון
Please reload

עקבו אחרינו
  • Grey Facebook Icon

טלפון: 052-4593957

WixPress logo-04.png

מרכזי לימוד: תל אביב -  חיפה - ירושלים
 מודיעין (פרטני בלבד)

© כל הזכויות שמורות