נתקלתם פעם במישהו שלא מפסיק לדבר אתכם? "חופר" כמו שנהוג לומר. חשבתם פעם מדוע הוא מתנהג כך? מדוע הוא חוזר שוב ושוב על אותם הדברים? לפעמים אפילו באותם המילים ממש. ומה אם זה בן או בת הזוג שלכם? איך אפשר להתמודד עם מצב כזה? זה יכול לגרום למתחים וכעסים רבים בשני הצדדים. הנה:
היא חופרת, הוא לא מקשיב
נניח שבת הזוג שלכם חזרה מבילוי עם חברות והיא עמוסה חוויות רגשיות. היו דברים מצחיקים ומרגשים במפגש שהיא רוצה לשתף אתכם והיא מספרת לכם בהתלהבות ובפירוט על כך. אלא שאתם לא מתלהבים כמוה. זו שעת לילה מאוחרת ואולי אתם כבר בדרך לישון ואומרים משהו כמו "לא עכשיו" או "תקצרי". זה יעלה בה כעס נכון? הסיבה היא שלא היה מקום לרגשות שלה. כעס הוא גם סימן לרגשות אצורים ולנו כבני אדם יש צורך בסיסי לפרוק אותם כלפי חוץ. אנחנו צריכים לשתף אותם עם הסביבה.
בערוץ ההיסטוריה יש תכנית שקוראים לה "לבד". שולחים בנפרד עשרה מתמודדים למקומות מרוחקים ומי ששורד אחרון זוכה בפרס. מגיעים אל התכנית אנשים מאד מיומנים שיודעים לדוג, לבנות, להדליק אש ופשוט לשרוד. אלא, שככל שהתכנית מתקדמת בעצם מבינים שההישרדות האמיתית היא הנפשית. למתמודדים אין עם מי לשתף את הרגשות שלהם ואז, מגיע רגע שהם כבר טעונים כל כך רגשית שהם לא מסוגלים יותר להיות לבדם והם פשוט פורשים.
מה רגשות עכשיו?
העניין הוא שככעסנים אנחנו ממש לא אוהבים לדבר על רגשות. זה שייך לנסיבות העבר שלנו. כשהיינו ילדים וניסינו להביע את הרגשות והרצונות שלנו נתקלנו בדרך כלל בביקורת, בהתעלמות, בצעקות ואולי אפילו באלימות פיסית. אצל חלקנו זה היה אולי תפקיד שלקחנו על עצמנו בגלל אותם נסיבות שלא אפשר לנו לדבר על מה שאנחנו מרגישים. לכן כיום יש לנו ממש התנגדות לדבר על הרגשות שלנו ואנחנו תופסים את אלו שעושים זאת כ"חופרים" או "נשיים". חשוב להבין שזו נתפסת אצלנו כחולשה רק בגלל זיכרון העבר שלנו ולא בגלל הווה. הפתרון למצב הוא דווקא להתייחס לעולם הרגשי. שלנו ושל האחר. כשעושים את זה, זה כמו בלון שמתפרק מהלחץ שלו שגורם לנו לשלווה פנימית שאנחנו כל כך זקוקים לה.
זאת מיומנות שאפשר ללמוד
כשמישהו "חופר" הוא מבקש מקום רגשי ולכן כל מה צריך הוא לתת את המקום הזה. זו מיומנות שאפר לרכוש. בדוגמא של בת הזוג שחוזרת מבילוי השיח החלופי שהוא קצר מאד יכול להישמע כך: "אהובתי, אני רואה שחזרת נרגשת ושהיה לך כיף בבילוי ושחשוב לך לשתף אותי במה שהיה. יחד עם זאת אני כרגע מאד עייף ולא פנוי לשמוע את כל הפרטים המלאים". ברגע הזה משהו יירגע בצד השני משום שיש הבנה כלפי מה שהיא מרגישה. תסכימו שזו בטח חלופה טובה יותר מ"לא עכשיו" או "תקצרי".
תחשבו על המקרים שבהם יש לכם דיון חוזר ונשנה על משהו. כל פעם אתם מגיעים לקונפליקט על נושא מסוים ורגיש אצלכם, גם הדיבור בינכם הופך לחזרה מעצבנת ואינסופית. השיח ההדדי, שהוא אחד הכלים שאנחנו לומדים בסדנא לניהול כעס, יוצר שינוי ששובר את מעגל הקסמים הזה. הוא פשוט, קל ויעיל.
עמית
למידע על הסדנאות הקרובות לניהול כעס לחצו כאן
לשאלון מדעי לבדיקת רמת הכעס שלכם לחצו כאן