כשאתם כועסים זה בדרך מגיע בשבריר שניה נכון. זה כאילו מגיע משום מקום בבת אחת ובעוצמות מאד גבוהות. השאלה המעניינת היא כמה זמן לוקח לכם להרגע? אצל חלק מהכעסנים זה ממש עניין של דקות ואצל אחרים זה יכול לקחת ימים. הנה כמה הסברים מעניינים שיבהירו לכם מה באמת קורה לכם לאחר התפרצות של כעס.
כעס הוא פורקן של רגשות
הסיבה המרכזית כך שהכעס מגיע כל כך מהר היא שהוא למעשה פורק שם הצטברות רגשית. משהו נבנה שם הרבה לפני שאתם כועסים. תחשבו על אירוע הכעס האחרון שלכם. היה שם מטען קודם נכון? נניח שהילדים שלכם תמיד משאירים את התיק של בית הספר בכניסה לבית. תמיד אתם אלו שצריכים לפנות אותו אל החדרים שלהם. לא משנה מה אתם אומרים, זה פשוט לא קורה אם אתם לא תעשו את זה בסוף. ואז מגיע איזה יום חורף והפעם עם התיק יש גם מעיל שהם פושטים עם הכניסה לבית ומשאירים בסלון. זה כבר יקפיץ כעס משמעותי יותר. הוא יגיע לכאורה ללא התראה והוא למעשה יפרוק את כל מה שהרגשתם בכל הימים שרק התיק נותר בסלון. זה היה פשוט משהו אחד יותר מידי. כלומר, ההתפרצות של הכעס פורקת את המטען הרגשי שהצטבר שם.
אני נרגע די מהר
אם נמשיך עם הדוגמא של התיק בסלון. ברגע שאנחנו כועסים אנחנו למעשה פורקים את המטען הרגשי שלנו ואז התחושה הראשונית שעולה בנו היא הקלה. זה ממש כמו אדם שאכל משהו לא טוב ויש לו בחילה. זה מסתובב, בבטן. עוד ועוד עד שהוא לא יכול לשאת את הבחילה הזו יותר והוא פשוט מקיא. התחושה המיידית לאחר ההקאה היא הקלה נכון? כך בדיוק מתרחש בזמן התפרצות הכעס. רגשות מצטברים להם בבטן שלנו עד שאנחנו לא יכולים להכיל אותם יותר ואנחנו פשוט צריכים לפרוק אותם והדרך מהמהירה ביותר היא באמצעות ההתפרצות.
אז למה הצד השני לא נרגע מהר כמוני?
אגב, זה גם מסביר את הפער בין התחושה שלכם לזו של הסביבה. אתם אמנם חזרתם לעצמכם בתוך דקות על ידי "הההקאה" הזו של הרגשות אבל האדם השני עליו התפרצתם עכשיו מרוח "בקיא" הזה. הוא נעלב, כועס, מסוגר. הוא צריך הרבה יותר זמן לחזור לעצמו מכם. ולכם הניסיונות שלכם להחזיר את המצב לקדמותו במהירות לא תמיד מצליחים נכון? הוא פשוט זקוק לזמן.
לפעמים גם אני לא מצליח להרגע שעות וימים
להרגעות האיטית יש שתי סיבות עיקריות
הפסד - הסיבה הראשונה היא שהכעס לא השיג את המטרה שלו. אנחנו כועסים כשאנחנו מרגישים שאנחנו מפסידים במערכה. הכעס ברוב הפעמים עובד לנו. הוא משיג את התוצאות שרצינו. אמנם הוא משיג את זה בתוקפנות ועם מחיר אבל משיג אותן. אם תחשבו על הפעמים שלא הצלחתם להרגע מהר, זה היה כנראה כשהתוצאות האלו לא הושגו למרות הכעס. אז אנחנו מרגישים שלא הצלחנו להשיב לעצמנו את הכבוד, את המקום. אנחנו עדיין שקופים לאחר. ולכן, כל עוד לא השגנו הכרעה, הכעס והרגשות שנלווים אליו יכולים ללוות אותנו שעות וימים לאחר מכן. נחשוב , מה היינו יכולים לעשות אחרת? איך אנחנו יכולים לשנות את המצב? איך אנחנו יכולים בכל אופן לנצח. זה עלול להביא גם להתפרצות נוספת.
אשמה וחרטה - אמנם פרקנו את כל הרגשות שלנו החוצה דרך הכעס ויש שם את ההקלה אבל, עכשיו אנחנו מרגישים אשמה וחרטה על ההתנהגות שלנו. מרגישים כבדות פנימית על עצם העובדה שכעסנו. וגם זה יכול ללוות אותנו שעות וימים לאחר ההתפרצות. ועד שלא נשיג קבלה של ההתנצלות שלנו, זה לא יעלם.
אפשר להתנהל אחרת
בתהליך ניהול הכעסים אנחנו לומדים לזהות את הרגשות האלו שאנחנו פורקים בזמן הכעס ובעיקר בונים חלופה חדשה לאוטומט של הפריקה התוקפנית של הרגשות. אנחנו לומדים שפה חדשה שבה אנחנו מצליחים לזהות ולבטא את הרגשות האלו בצורה בריאה יותר, נכונה יותר. צורה שמקרבת ביננו לבין האחר במקום הריחוק שנוצר לאחר הכעס.
את הכעס אפשר לנהל. זה מתחיל תמיד בכוונה וברצון הכנים שלכם לעשות שינוי משמעותי של החיים שלכם.
עמית
למידע נוסף על הסדנא לניהול כעס לחצו כאן