חיפוש

שאני אלך לסדנא? שהוא ילך קודם


קודם כל אני רוצה להסביר את הכותרת של המאמר הזה. פעמים רבות אני כותב בלשון זכר, כאילו הכעסנים הם הגברים בלבד. בסדנאות של מרכז דולב משתתפות כ- 30% נשים. כעס הוא לא רק עניין של גברים ופעמים רבות כיוון שאני גבר בעצמי, אני כותב בלשון זכר. לכן, הפעם החלטתי לשנות ולהתייחס לנושא מנוקדת מבטה של אישה כעסנית. ועכשיו לעניין עצמו.

המשמרת הראשונה

הנה לכם סיטואציה שכיחה: האישה חוזרת מיום עמוס מאד בעבודה .במשך היום העובדים שלה עדיין לא עשו את כל מה שהם צריכים לקראת ביקור של לקוח חשוב מאד בעוד יומיים ובמקביל היו היום כמה תקלות שוטפות שטרם נפתרו ובמצגת לקראת הביקור אפילו שקף אחד עוד לא מוכן. בנוסף, בכל היום המטורף הזה, היא שכחה לאכול, פשוטו כמשמעו. כיוון שבעבודה לא תמיד אפשר לפרוק את כל הרגשות בצורה מלאה, נוצרת הצטברות של לחץ, כעס ורגשות נוספים שלא קיבלו מענה ופורקן.