תסמינים לבעיות עצבים

איך תדע שיש לך בעיות כעסים?

בעבר הייתי אומר לאשתי כל הזמן שהיא פשוט רגישה. טענתי שהכעס שלי הוא לא באמת בעיה – אלא שהיא זו שצריכה לטפל ברגישות שלה. התכחשתי לזה שנים, עד שהגיע היום שבו היא סימנה לי גבול חד וברור. לא הייתה לי ברירה אלא להסתכל על עצמי באמת – ואני מודה על כך עד היום.

אז איך תדעו אם יש לכם בעיות כעסים? מהם התסמינים לבעיות עצבים שיכולים להדליק נורה אדומה?יש תסמינים חיצוניים שאחרים רואים בכם או מציבים לכם גבול, ויש תסמינים פנימיים – רגישויות נפוצות מאוד אצל אנשים עם כעסים, שאנחנו חווים בעצמנו בעוצמה גבוהה.

סימנים חיצוניים – מה רואים מבחוץ

אלו הם תסמינים לבעיות עצבים שמופיעים כלפי חוץ:

1. כשהצד השני מציב גבולבן/בת הזוג אומרים: "ככה אני לא יכול/ה יותר". זה לא כי הם לא אוהבים אתכם – להפך, הם רוצים את הקשר. אבל אם הם הגיעו למצב הזה, שהם מדברים על פרידה, זה סימן חזק שיש כאן בעיה אמיתית.

2. התנהגות דומה אצל הילדיםילדים של הורה עם בעיות כעסים בדרך כלל מתחלקים לשני סוגים:

   • מרצים– ילדים שמתרגלים "ללכת על ביצים", להיות חלשים חברתית, לפעמים גם עם בעיות פיזיות (כמו בריחת צואה או שתן).

   • לוחמניים– ילדים שמתחילים להתנהג בדיוק כמונו, עם כעסים והתפרצויות משלהם.אני זוכר שבתקופה הקשה שלי צרחתי על שכן בגלל מחלוקת שהייתה לנו. יומיים אחר כך, הבת שלי צעקה באותו טון בדיוק על חברה שלה. לראות את זה היה כמו מראה כואבת.

3. חציית הגבולות של עצמנופתאום אנחנו מוצאים את עצמנו חוצים את הגבול. אם צעקה שהפכה לדחיפה, שתיקה שהפכה למילים קשות מאוד. דרישה שהופכת לאיום.

4. מישהו אחר שם לכם מראהזה יכול לקרות בעבודה – קולגה, מנהל או אפילו חבר טוב שאומר: “תקשיב, אתה מתפרץ הרבה, זה לא נראה טוב”. לא נעים לשמוע את זה, אבל זו נקודת התעוררות.

סימנים פנימיים – מה מרגישים בפנים

ואלו הם תסמינים לבעיות עצבים שמופיעים כלפי פנים. אלו תחושות מאד נפוצות בקרב אנשים עם בעיות כעסים. חשוב להבין: כל אחד רגיש במידה מסוימת לדברים האלה. אבל אנחנו – אנשים עם בעיות כעסים – חווים רגישות יתר למצבים האלו. ולכן גם התגובות שלנו חזקות יותר, קיצוניות יותר, ולעיתים כועסות הרבה מעבר למה שהמצב מצדיק באמת. תבדקו אם אתם מתחברים לחלק מהתסמינים לבעיות עצבים הבאים :

• לחצים ועומסים גדולים – תחושה מתמשכת של דריכות, כאילו הכול יושב על הכתפיים.

• תחושת אחריות כבדה מדי – אתם תמיד אלה שצריכים להחזיק את כולם. המשפחה, העבודה, החברים – הכול עליכם. צריכים תמיד לפתור לאחרים את הבעיות או לתת להם עצות.

• משימתיות ופרפקציוניזם – הכול שחור או לבן: או שזה יוצא מושלם, או שאין טעם בכלל.

• עשייה לבד של משימות – כדי להבטיח את ההצלחה של המשימה , אנחנו לוקחים על עצמנו באופן בלעדי את הביצוע שלה.

• רגישות גבוהה לצדק – כל חוסר צדק קטן מצית אתכם.

• רגישות גבוהה לחופש – לא סובלים שאומרים לכם מה לעשות, או להיות תלויים באחרים.

• תחושת חוסר הערכה – מרגישים שלא רואים אתכם, שלא מבינים, שלא מתייחסים באמת למה שאתם עושים.

לכל אלו מצטרפת לעיתים גם ההבנה הפנימית: אתם יודעים בעצמכם שיש בעיהלפני מה שכולם אומרים – בפנים אתם יודעים. אתם אלה שסובלים מזה ראשונים: מתח, לחץ תמידי, עומס פנימי, תחושת חרטה או אשמה אחרי התפרצות.

.

סיכום

אז אם אתם מתכחשים לבעיה (או שלא) ומתחברים לחלק גדול מהנאמר כאן – יש מה לעשות, החדשות הטובות הן שאפשר לשנות. כשמזהים את הבעיה, מתחילים תהליך של מודעות, תקשורת חדשה, ושחרור מהאוטומטים הישנים – החיים נראים אחרת לגמרי: יותר שקט פנימי, יותר הבנה, יותר קרבה עם הקרובים לנו.

אני יודע, כי גם אני הייתי שם.

עמית

למידע על הסדנאות הקרובות לניהול כעס לחצו כאן

למידע ורכישה של הספר  הפיסי "לפרוץ את הדרך - המדריך לניהול כעס " לחצו כאן

למידע ורכישה של הספר הדיגיטלי "לפרוץ את הדרך - המדריך לניהול כעס " לחצו כאן

לבדיקה מבוססת מחקר של רמת הכעס שלכם לחצו כאן