נרגעים מהר או לאט?
כשאתם כועסים זה בדרך מגיע בשבריר שניה נכון. זה כאילו מגיע משום מקום בבת אחת ובעוצמות מאד גבוהות. השאלה המעניינת היא כמה זמן לוקח לכם להרגע? אצל חלק מהכעסנים זה ממש עניין של דקות ואצל אחרים זה יכול לקחת ימים. הנה כמה הסברים מעניינים שיבהירו לכם מה באמת קורה לכם לאחר התפרצות של כעס.
כעס הוא פורקן של רגשות
הסיבה המרכזית כך שהכעס מגיע כל כך מהר היא שהוא למעשה פורק שם הצטברות רגשית. משהו נבנה שם הרבה לפני שאתם כועסים. תחשבו על אירוע הכעס האחרון שלכם. היה שם מטען קודם נכון? נניח שהילדים שלכם תמיד משאירים את התיק של בית הספר בכניסה לבית. תמיד אתם אלו שצריכים לפנות אותו אל החדרים שלהם. לא משנה מה אתם אומרים, זה פשוט לא קורה אם אתם לא תעשו את זה בסוף. ואז מגיע איזה יום חורף והפעם עם התיק יש גם מעיל שהם פושטים עם הכניסה לבית ומשאירים בסלון. זה כבר יקפיץ כעס משמעותי יותר. הוא יגיע לכאורה ללא התראה והוא למעשה יפרוק את כל מה שהרגשתם בכל הימים שרק התיק נותר בסלון. זה היה פשוט משהו אחד יותר מידי. כלומר, ההתפרצות של הכעס פורקת את המטען הרגשי שהצטבר שם.
אני נרגע די מהר
אם נמשיך עם הדוגמא של התיק בסלון. ברגע שאנחנו כועסים אנחנו למעשה פורקים את המטען הרגשי שלנו ואז התחושה הראשונית שעולה בנו היא הקלה. זה ממש כמו אדם שאכל משהו לא טוב ויש לו בחילה. זה מסתובב, בבטן. עוד ועוד עד שהוא לא יכול לשאת את הבחילה הזו יותר והוא פשוט מקיא. התחושה המיידית לאחר ההקאה היא הקלה נכון? כך בדיוק מתרחש בזמן התפרצות הכעס. רגשות מצטברים להם בבטן שלנו עד שאנחנו לא יכולים להכיל אותם יותר ואנחנו פשוט צריכים לפרוק אותם והדרך מהמהירה ביותר היא באמצעות ההתפרצות.
אז למה הצד השני לא נרגע מהר כמוני?
אגב, זה גם מסביר את הפער בין התחושה שלכם לזו של הסביבה. אתם אמנם חזרתם לעצמכם בתוך דקות על ידי "הההקאה" הזו של הרגשות אבל האדם השני עליו התפרצתם עכשיו מרוח "בקיא" הזה. הוא נעלב, כועס, מסוגר. הוא צריך הרבה יותר זמן לחזור לעצמו מכם. ולכם הניסיונות שלכם להחזיר את המצב לקדמותו במהירות לא תמיד מצליחים נכון? הוא פשוט זקוק לזמן.
לפעמים גם אני לא מצליח להרגע שעות וימים
להרגעות האיטית יש שתי סיבות עיקריות
הפסד - הסיבה הראשונה היא שהכעס לא השיג את המטרה שלו. אנחנו כועסים כשאנחנו מרגישים שאנחנו מפ