טיפול בכעסים לגברים

כשמדברים על כעס, לא מעט גברים מרימים גבה. חלק מאיתנו אומרים לעצמנו: “אני לא כועס, אני פשוט מתעצבן קצת”, או “זה עובר מהר, אז מה הבעיה?”. אחרים מודים שיש בעיה, אבל מרגישים שאין להם באמת שליטה על זה.המציאות היא שכעס אצל גברים מופיע לרוב בצורה חזקה וברורה יותר. זה יכול להיות בצעקה, במבט חד, בהסתגרות שקטה, או אפילו בהומור עוקצני. הכעס יוצא, אבל הרגש שנמצא מתחת – תסכול, כאב, פחד – נשאר קבור בפנים.

למה דווקא גברים?

רבים מאיתנו גדלו על מסר ברור: רגשות זה לא גברי. “אל תבכה”, “תהיה חזק”, “תתאפס על עצמך”. המסרים האלה גורמים לנו לדחוק פנימה את מה שאנחנו באמת מרגישים. וכשהרגשות לא מקבלים מקום – הם יוצאים בצורה אחרת: ככעס.כעס הופך להיות שפת ברירת המחדל, כי הוא מרגיש “חזק”, “שולט”, “לא חלש”. אבל מתחת לפני השטח יש שם משהו אחר לגמרי.

דוגמה מהחיים

אנחנו חיים בתחושה שאנחנו חייבים להיות החזקים גם בשביל אחרים. אם בת הזוג מתוסכלת בעבודה – אנחנו מיד נכנסים לתפקיד הפותר, נותנים עצות, מחפשים פתרונות. אם אחד הילדים מפחד ממשהו – אנחנו לא רק מרגיעים, אלא גם לוקחים על עצמנו את כל האחריות. וזה לא נגמר במשפחה: גם עם הורים, חברים או קולגות – בכל פעם שמישהו בסביבה מבטא חולשה או קושי, אנחנו ישר “נכנסים לנעליים” ומנסים להיות החזקים במקומם.

בהתחלה זה נראה טבעי – “זה מה שגבר עושה, זה התפקיד שלי”. אבל עם הזמן, זה יוצר עומס משימות רגשי עצום. כל אחריות של אחרים מתווספת אלינו, והכובד רק הולך וגדל. עד שיום אחד, מול אותם אנשים שאנחנו הכי אוהבים, אנחנו מתפרצים: “תתמודדו לבד! אני לא יכול לסחוב את כולם!”.

הכעס כאן לא נובע מכך שאנחנו לא אוהבים אותם – אלא מכך שהעומס הרגשי כבר בלתי נסבל.

מה בעצם קורה שם?

הכעס במצבים האלה הוא סימן לכך שהגבול הפנימי שלנו כבר נפרץ. במקום לאפשר לאחרים להיות עם הקושי שלהם, אנחנו לוקחים הכול על עצמנו. זה לא משאיר מקום לרגשות שלנו, ובסוף – כשהמערכת מלאה עד אפס מקום – זה יוצא בהתפרצות.

זו הסיבה ש־טיפול בכעסים לגברים הוא לא רק לימוד שליטה עצמית, אלא בעיקר תהליך של הבנה מחדש: מה באמת שלנו, ומה לא.

איך מתחילים טיפול בכעסים לגברים?

כדי לשנות את הדפוס הזה, אנחנו צריכים קודם כול להכיר בו. להבין שהכעס הוא לא הבעיה, אלא הסימפטום.

משם אפשר להתחיל בצעדים מעשיים:

• לדבר רגשות – לנסות לשים מילים פשוטות על מה אנחנו באמת מרגישים. זה יכול להרגיש מוזר, ואפילו “חלש” בהתחלה. גברים רבים מרגישים שזה לא טבעי. אבל כשעושים את זה בהדרגה, מגלים שזה יוצר הקלה אדירה, קרבה לבני הזוג או לילדים, והבנה עמוקה יותר. התחושות האלו יוצרות רצון להמשיך – כי זה פשוט נהיה טוב וקל יותר.

• לפרוק מתח בזמן אמת – לא לקחת על עצמנו את כל העולם. לעצור ולכתוב מה הרגשנו, לצאת להליכה, לשתף מישהו קרוב.

• לזהות טריגרים – לשים לב מתי אנחנו נוטים לקחת על עצמנו את הקושי של אחרים, ולשאול את עצמנו: האם זה באמת התפקיד שלי?

• לשתף בבית – במקום לשאת הכול לבד, להגיד: “זה מכביד עליי לשאת את כל האחריות. אני רוצה לשמוע אותך, אבל אני גם צריך מקום לעצמי”.

גם אני הייתי שם

אני יודע כמה קשה זה להודות שיש בעיה עם כעס. שנים האמנתי שאני חייב להיות החזק, זה שתמיד יש לו תשובה ופתרון. גם אני חשבתי שאם אגיד שאני מתוסכל או עייף – זה ייראה חלש.אבל כשהעזתי לשחרר קצת מהעומס, לדבר על מה שאני מרגיש, לא רק על מה שאני עושה – קרה משהו אחר לגמרי. הרגשתי הקלה. הרגשתי קרבה שלא הכרתי קודם. הרגשתי שהחיים חוזרים אליי.

זה מה ש־טיפול בכעסים לגברים מאפשר: לא ויתור על עוצמה, אלא חיבור לעוצמה האמיתית – היכולת להציב גבולות, לבחור איך להגיב, ולבנות יחסים קרובים ובריאים יותר.

אגב, חשוב לי לומר – אותם דפוסים קיימים גם אצל נשים שמתמודדות עם בעיות כעסים. גם הן לעיתים לוקחות על עצמן יותר מדי, מנסות להיות “החזקות” בשביל כולם, ובסוף מתפרצות. כאן בחרתי להתמקד בגברים, אבל התהליך של שינוי – של שפה רגשית חדשה ושל פריקה בריאה – נכון לכולנו.

עמית

למידע על הסדנאות הקרובות לניהול כעס לחצו כאן

למידע ורכישה של הספר  הפיסי "לפרוץ את הדרך - המדריך לניהול כעס " לחצו כאן

למידע ורכישה של הספר הדיגיטלי "לפרוץ את הדרך - המדריך לניהול כעס " לחצו כאן

לבדיקה מבוססת מחקר של רמת הכעס שלכם לחצו כאן