טיפול בשליטה בכעסים – שינוי שמרגישים מיד

הסבל שהכעס גורם – הרבה לפני ההתפרצות

אם אתם מתמודדים עם בעיות כעסים, אתם כבר יודעים דבר אחד: הכעס לא פוגע רק באחרים. הוא קודם כול פוגע בכם. אנשים עם כעסים חיים תחת עומס מתמשך. לחצים גדולים, אחריות כבדה, תחושה שהם מחזיקים הכול על הכתפיים. בעבודה, בזוגיות, בהורות – הם לרוב אלה שאפשר לסמוך עליהם. החזקים. היציבים. אלה שלא מתפרקים.

אבל בפנים נוצר עומס רגשי גדול. רגשות שלא מקבלים מקום, עייפות מצטברת, מתח תמידי. וכשהכעס מתפרץ – אפילו לרגע אחד – הוא צובע הכול בשחור.

ופה נוצר דיסוננס כואב: מצד אחד אתם יודעים כמה אתם אחראיים, טובי לב, משקיעים.מצד שני, בגלל רגע קצר אחד, פתאום “יש לכם בעיית כעסים”. וזו תחושה קשה מאוד.

“זה בטח גנטי” – או שאולי לא?

לא מעט אנשים אומרים לעצמם: “ככה אני. ראיתי את זה אצל אבא שלי. אצל סבא. זה כנראה עובר במשפחה”. אבל חשוב לעשות כאן הבחנה ברורה: זו לא ירושה גנטית. זו ירושה התנהגותית. אנחנו, האנשים עם בעיות כעס, ראינו איך המבוגרים סביבנו מתמודדים בצורה לא נכונה עם תסכול, עם כעס, עם עומס. המוח שלנו למד את זה, אימץ את זה, והפך את זה לאוטומט.

והחדשות הטובות? אם זו התנהגות נלמדת  – היא גם ברת שינוי.

אבל איך משנים משהו שפועל כבר עשרות שנים?

זו שאלה מצוינת. והרבה אנשים סקפטיים לגביה. איך אפשר לשנות תגובות שפועלות כל כך מהר, כל כך עמוק, לפעמים כבר עשרות שנים? 

התשובה היא: המוח הגמיש.

המוח שלנו יודע להסתגל לשינויים הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים. תחשבו למשל על מעבר מטלפון אחד לאחר. נניח מאייפון לאנדרואיד. בהתחלה הכול מרגיש מוזר: הכפתורים במקום אחר, ההגדרות שונות, האצבע “מתבלבלת”. אבל תוך זמן קצר – זה נהיה טבעי. אפילו אוטומטי.

אותו דבר קורה גם ברמה הרגשית. כשהמוח מתרגל תגובה חדשה שוב ושוב, הוא מאמץ אותה - ומהר. זו הסיבה שאפשר לעבור טיפול בשליטה בכעסים עמוק ומשמעותי גם בפרק זמן של כחודשיים. לא כי “מעלימים” את הכעס, אלא כי בונים אוטומטים חדשים.

כלי אחד לדוגמה: פסק זמן חכם

אחד הכלים הראשונים שאנחנו עובדים איתם הוא מה שאני קורא לו "פסק זמן חכם". ברגע שעולה רגש הכעס, עוד לפני ההתפרצות, שואלים את עצמנו שאלה פשוטה:האם אני בסכנה כרגע? והתשובה כמעט תמיד היא: לא.

הסיבה לשאלה הזו חשובה. בזמן כעס, אצל אנשים עם בעיות כעסים, פועל המוח ההישרדותי. הוא מפרש מצבים רגשיים כמאיימים – גם כשאין סכנה אמיתית. זה קורה בגלל נסיבות העבר, בגלל מה שלמדנו פעם כדי לשרוד רגשית.

ברגע שאנחנו מזהים את זה ומחזירים פרופורציה – משהו נרגע. הכעס מאט. השליטה חוזרת. נסו את זה ותראו עדש כמה זה מרגיע. אלא שזה רק כלי ראשוני כמובן. אחר כך צריך לטפל במה שהכעיס אתכם מהשורש – ואת זה לומדים בסדנא לניהול כעסים. 

טיפול בכעס – לא חפירה בעבר, אלא שינוי בהווה

תמיד חשוב לי לדייק: ניהול כעסים וטיפול בכעס לא עוסקים בלחפור בעבר בלי סוף. אנחנו לא מנסים “לתקן” את הילדות. אנחנו עובדים עם האוטומטים שנוצרו כתוצאה מהעבר – כאן ועכשיו. מזהים אותם, מבינים אותם, ומשנים אותם. נותנים למוח חלופות חדשות. 

וכשהשינוי הזה מתחיל לקרות – מרגישים אותו די מהר. פחות התפרצויות, יותר בהירות, יותר שקט פנימי. ותחושה מוכרת שלא הייתה הרבה זמן: שאתם שוב מנהלים את הכעס – ולא הוא אתכם.

השינוי הזה נשמר לאורך זמן. הנה מה שכתב לי לאחרונה משתתף סדנא: "היי עמית, זה ****  כהן. השתתפתי אצלך בסדנה לפני שנה וחצי, ורציתי לשתף שמאז הדברים השתנו לגמרי. התקשורת ביני לבין בת הזוג שלי השתפרה משמעותית, והכעסים שהיו שם כמעט נעלמו...היום אני מרגיש שאני אדם אחר. תודה!"