המדריך לשיחה עם בני זוג כעסנים

אקדים ואומר שלמרות שמאמר זה מופנה לנשים אין הכוונה להצהיר שרק גברים הינם כעסנים. כ- 30% מבאי הסדנאות שלנו הינם נשים כעסניות. מאמר זה פורסם במגזין סלונה הפונה בעיקר לנשים ולכן כתוב מנקודת מבטן של הנשים הנשואות לכעסנים. לכל הגברים הנשואים לכעסניות – מאמר זה רלוונטי גם לכם כמובן וגם לכם, אלו עם בעיית השליטה בכעסים.

כעסן במשרה חלקית

המילה כעסן מתייגת לכאורה את האדם עם בעיית ניהול ושליטה בכעסים. אני לא אומר שאין לו בעיה כזו, אבל (!) מדובר באנשים נורמטיביים, כמוני וכמוך, עם לב רחב, הם חברים טובים מאד, הורים דואגים, בני זוג אוהבים ואנשים שאוהבים מאד לעזור לזולת. כמו כולם כבר אמרתי? אבל לכעסן יש בעיה של ניהול כעסים וזה מתבטא בהתנהגות כועסת ותוקפנית שיכולה להמשך אולי רק דקות ספורות , אבל בעוצמות גבוהות מאד ומשפילות מאד שבדרך כלל הם יקבלו ביטוי בבית מול האישה והילדים.

הבחילה וההקאה

למתבונן מהצד זה די ברור שיש כאן בעיה אבל לאותו אחד שכועס זה נראה אחרת לגמרי. הכעס שלו משחרר רגשות שהיו אצורים והוא, מנקודת מבטו, מרגיש אחרי הדקות של ההתפרצות הקלה משמעותית. עבורו זה נראה כאילו זה היה משהו קצר וחולף. ממש כמו שמרגישים הקלה מבחילה לאחר שמקיאים. ההבדל הוא שבני המשפחה עכשיו מרוחים בכל הגועל שיצא והם זקוקים לזמן רב יותר על מנת להתגבר ולהתנקות בעצמם מהעוצמות התוקפניות והמשפילות שהיו שם. את זה לפעמים קשה לכעסן להבין משום שהוא כבר רגוע ולכן הוא רוצה כבר להתקדם הלאה.

מעגל ההכחשה

זה מאד שכיח שכעסנים מרגישים תחושה פנימית של כישלון וחוסר ערך עצמי. התייחסתי במאמרים קודמים לסיבות של התחושות האלו שמקורן בדרך כלל בילדות כואבת. עכשיו, לבוא לאדם כזה ולאמר לו ישירות שיש לו בעיה של כעסים זה בדיוק לגעת בנקודה הכי בעייתית מנקודת מבטו – הוא מרגיש כישלון גמור באותו הרגע. זה מדבר בדיוק על המקום הכי עמוק שלו ולכן, על מנת שלא לחוש את הכאב הזה, הוא נכנס להכחשה, אומר שהוא בשליטה ושהוא יודע איך לטפל בזה בעצמו או שממש מכחיש את עצם הבעיה (הרי היא נגמרה תוך דקות, זה לא היה סיפור גדול נכון?) לי באופן אישי לקחו חמש שנים להודות שיש בבעיה ועוד שנה בערך להביא את עצמי לטיפול ממוקד בכעסים. פעם אמר לי מטופל שעצם ההגעה לטיפול היא מאמץ ענקי עבורו כי היא הכרזה כלפי עצמו שהוא "דפוק".

הסבל הפנימי

שלא תחשבו שזו רק תחושת הקלה להתפרץ. האמינו לי, כאחד שהיה שם, אתה מרגיש כמויות אדירות של אשמה וחרטה לאחר ההתפרצות ומבטיח לעצמך ולסביבה שזו באמת הפעם האחרונה. וכשזה לא קורה, כי אתה לא באמת יכול לנהל משהו שאתה לא מבין לעומקו, ההרגשה הפנימית של הכישלון רק מעמיקה.

אז לאור ההסבר של המאפיינים הבסיסיים של הכעסן אני רוצה לתת לכם תסריט שיחה שיכול לפתוח פתח אצל הכעסן לשינוי. התסריט מגיע ממקום אוהב ויחד עם זאת מסמן ג