המדריך לשיחה עם בני זוג כעסנים
אקדים ואומר שלמרות שמאמר זה מופנה לנשים אין הכוונה להצהיר שרק גברים הינם כעסנים. כ- 30% מבאי הסדנאות שלנו הינם נשים כעסניות. מאמר זה פורסם במגזין סלונה הפונה בעיקר לנשים ולכן כתוב מנקודת מבטן של הנשים הנשואות לכעסנים. לכל הגברים הנשואים לכעסניות – מאמר זה רלוונטי גם לכם כמובן וגם לכם, אלו עם בעיית השליטה בכעסים.
כעסן במשרה חלקית
המילה כעסן מתייגת לכאורה את האדם עם בעיית ניהול ושליטה בכעסים. אני לא אומר שאין לו בעיה כזו, אבל (!) מדובר באנשים נורמטיביים, כמוני וכמוך, עם לב רחב, הם חברים טובים מאד, הורים דואגים, בני זוג אוהבים ואנשים שאוהבים מאד לעזור לזולת. כמו כולם כבר אמרתי? אבל לכעסן יש בעיה של ניהול כעסים וזה מתבטא בהתנהגות כועסת ותוקפנית שיכולה להמשך אולי רק דקות ספורות , אבל בעוצמות גבוהות מאד ומשפילות מאד שבדרך כלל הם יקבלו ביטוי בבית מול האישה והילדים.
הבחילה וההקאה
למתבונן מהצד זה די ברור שיש כאן בעיה אבל לאותו אחד שכועס זה נראה אחרת לגמרי. הכעס שלו משחרר רגשות שהיו אצורים והוא, מנקודת מבטו, מרגיש אחרי הדקות של ההתפרצות הקלה משמעותית. עבורו זה נראה כאילו זה היה משהו קצר וחולף. ממש כמו שמרגישים הקלה מבחילה לאחר שמקיאים. ההבדל הוא שבני המשפחה עכשיו מרוחים בכל הגועל שיצא והם זקוקים לזמן רב יותר על מנת להתגבר ולהתנקות בעצמם מהעוצמות התוקפניות והמשפילות שהיו שם. את זה לפעמים קשה לכעסן להבין משום שהוא כבר רגוע ולכן הוא רוצה כבר להתקדם הלאה.
מעגל ההכחשה
זה מאד שכיח שכעסנים מרגישים תחושה פנימית של כישלון וחוסר ערך עצמי. התייחסתי במאמרים קודמים לסיבות של התחושות האלו שמקורן בדרך כלל בילדות כואבת. עכשיו, לבוא לאדם כזה ולאמר לו ישירות שיש לו בעיה של כעסים זה בדיוק לגעת בנקודה הכי בעייתית מנקודת מבטו – הוא מרגיש כישלון גמור באותו הרגע. זה מדבר בדיוק על המקום הכי עמוק שלו ולכן, על מנת שלא לחוש את הכאב הזה, הוא נכנס להכחשה, אומר שהוא בשליטה ושהוא יודע איך לטפל בזה בעצמו או שממש מכחיש את עצם הבעיה (הרי היא נגמרה תוך דקות, זה לא היה סיפור גדול נכון?) לי באופן אישי לקחו חמש שנים להודות שיש בבעיה ועוד שנה בערך להביא את עצמי לטיפול ממוקד בכעסים. פעם אמר לי מטופל שעצם ההגעה לטיפול היא מאמץ ענקי עבורו כי היא הכרזה כלפי עצמו שהוא "דפוק".
הסבל הפנימי
שלא תחשבו שזו רק תחושת הקלה להתפרץ. האמינו לי, כאחד שהיה שם, אתה מרגיש כמויות אדירות של אשמה וחרטה לאחר ההתפרצות ומבטיח לעצמך ולסביבה שזו באמת הפעם האחרונה. וכשזה לא קורה, כי אתה לא באמת יכול לנהל משהו שאתה לא מבין לעומקו, ההרגשה הפנימית של הכישלון רק מעמיקה.
אז לאור ההסבר של המאפיינים הבסיסיים של הכעסן אני רוצה לתת לכם תסריט שיחה שיכול לפתוח פתח אצל הכעסן לשינוי. התסריט מגיע ממקום אוהב ויחד עם זאת מסמן גבול ברור להתנהגות התוקפנית. הוא מהווה חלופה מצויינת לשיחה ישירה רק על הכעסים והבעיה שיש בה פוטנציאל להתנגדות גדולה ו...לכעס.
שבעת מרכיבי השיחה
להתחיל בחיוב – לציין את מכלול התכונות החיוביות שלו – כבר אמרנו שיש הרבה כאלו נכון?
שאת רואה שהוא סובל ושהכעס מפריע לו בחיים שלו – הכעס יוצר אשמה, חרטה ותחושה פנימית של כישלון.
אבל שהכעסים מאפילים ומסתירים לפעמים את כל הטוב שיש בו.
ושיש גם מחיר שאת משלמת ושאת לא יכולה ומוכנה לו יותר – הוא "מקיא" עלייך, נרגע ואת נותרת "מלוכלכת" בכל פעם מחדש.
שאת חוששת לקראת העתיד - כל אחת והחששות שלה.
ומכאן שעליו לעשות תהליך (!) שיעשה לו, לזוגיות ולמשפחה רק טוב – חלק זה מוטב שיבוא בנחישות.
ושיש מה לעשות - הכעס הוא לא מולד, הוא נרכש. וקיימות תוכניות מסודרות עם כלים מאד יעילים לטיפול בכעסים ועם אנשים שיכולים מאד להבין אותו.
אם אתם הקוראים אנשים עם בעיית שליטה בכעסים, התסריט הזה נועד גם עבורכם. הינה הוא שוב: אתם אנשים נהדרים עם מלא טוב ולב רחב, רק שהכעס מאפיל על הטוב שלכם ומביא לכם להרבה סבל בחיים. המשפחה שלכם משלמת מחיר גדול והיא חוששת מן העתיד. ומכאן שאתם צריכים לעשות תהליך לניהול הכעסים שלכם. ויש מה לעשות! לא נולדתם כועסים. הכעס נוצר בילדות שלכם ולא באשמתכם. רק שהוא מלווה אתכם מאז ועד לרגע זה. אפשר לחיות חיים רגועים יותר. אתם רק צריכים לקבל את ההחלטה לשנות וללכת למסגרת המתאימה שתסייע לכם.
עמית לוי
למידע על הסדנאות "לנצח את הכעס" ו "להרגיע את הכעס" לחצו כאן