לוקח זמן להבין שאתה כעסן. לפעמים זה לוקח שנים. וגם כשאתה מבין את זה בסופו של דבר מתרחשים כמה תהליכים מאד טבעיים לפני שמגיעים ממש לתהליך טיפולי ממוקד בכעס. פעם משתתף בסדנא סיפר לי שהדף של הסדנא היה פתוח אצלו חצי שנה בדפדפן עד שהחליט להרים את הטלפון. יש רגע וזמן בשל עבור כל אחד מכם לעבור תהליך של ניהול כעסים. נסו לראות היכן אתם מצויים בתוך התהליך הזה:
את/ה דפוק/ה!
נתחיל בכך שזה לא פשוט להצהיר שיש לך בעיה של כעסים. אף אדם לא רוצה להודות בחולשתו נכון? אלא שאצל הכעסנים זהו תהליך עוצמתי הרבה יותר. בשל נסיבות העבר שבהן גדלתם/ן, קיבלתם בצורה מעוותת את השדר שאתם לא מוצלחים, שאתם כשלון. זה יכול היה להיות דרך אלימות פיסית, ביקורתיות כרונית של ההורים, עוקצנות, שתיקות. כל הזמן היתה שם התחושה שאתם "דפוקים" . יש כאלו במינכם שלא חווה את זה באופן אקטיבי אלא בצורה פאסיבית. הורה חולה לדוגמא שאילץ אתכם להיות "הורה קטן ואחראי" . זה הצד השני של אותו המטבע. הייתם חייבים להיות הטובים, שאלו שהם תמיד בסדר וזה אומר למעשה שאסור לכם להרגיש שאתם נכשלים או "דפוקים". הצד השני של אותו המטבע כבר אמרתי.
ההכחשה
כתוצאה מכך התפתחה לכם ההתנהגות הכעסנית. ואז מגיע אדם חיצוני לכם, בדרך כלל בן או בת זוג שאומרים "יש לך בעיה של כעסים" . ואתם שומעים "את/ה דפוק/ה". וזה הרי הדבר היחידי שאתם לא יכולים לשמוע. שמעתם את זה בעברכם הרחוק כל כך הרבה פעמים שאתם לא בסדר עד שקשה לכם להכיל את המילים האלו ולכן מגיעה ההכחשה וההדיפה: "אין לי שום בעיה. זו את שרגישה מידי, זה אתה שמטריף אותי".
דרמות כרוניות
יחד עם ההכחשה משהו בכל אופן מקנן שם בפנים. אתם יודעים שזה לא נעים לכם לכעוס. הרי יש שם פעמים רבות אשמה וחרטה לאחר מכן ואתם רוצים שינוי בתוככם אבל ההכחשה גדולה ממנו. ואז, בתהליך שיכול להמשך שנים מגיעה דרמה, ועוד דרמה, ועוד דרמה. לעיתים אנשים מתגרשים על מנת לפתור את הבעיה ואז מוצאים את עצמם בזוגית חדשה – עם אותם הבעיות בדיוק! זה יכול להיות שגם בן או בת הזוג מתחזקים ואומרים לכם: "עד כאן! משהו צריך להשתנות אחרת...".
אני אטפל בעצמי
ואז מגיעה סוף סוף ההכרה שהכעס הוא באמת בעיה שהתפתחה לכם בחיים ושאתם רוצים כבר לפתור אותה. וגם אז, חלק ניכר לא יגיע עדיין לתהליך של ניהול כעסים. השלב הבא הוא נסיון לטיפול עצמי. אני מבין שאני כועס אז פשוט אעצור את עצמי בכל פעם שאני מרגיש את זה עומד להתפרץ. ואתם באמת מצליחים לעשות את זה. אבל, שהתוצאה של עצירת ההתפרצות יכולה להביא לשתי תוצאות:
התפרצויות פחות שכיות אבל עוצמתיות יותר – הכעס הוא סך הכל רגשות אצורים שמתפרצים החוצה. כאתם עוצרים את ההתפרצות , אתם שומרים בבטן עוד מטען ובשלב מסויים הוא פשוט צריך להתפרק. אלא שעכשיו הוא פשוט עוצמתי יותר ולכן גם ההתפרצות.
הכעס שלכם משנה צורה – אם אתם צעקנים לדוגמא , הצעקות יפסקו בחלק מהמקרים אבל ההתנהגות התוקפנית עדיין תהיה שם. אולי במקום צעקות תתחילו להיות עוקצניים יותר, אולי במקום להיות עוקצניים פשוט תשתקו שתיקה רועמת. זו עדיין תוקפנות רק שהיא משנה את הפנים שלה.
הבשלות
בסופו של דבר מגיע הרגע הקסום. הרגע שבו אתם נכנעים ומתחילים לחפש טיפול מוקד בכעסים. זהו רגע שאותי מרגש תמיד לשמוע . אני יודע שזה לוקח שנים להגיע לרגע הזה. לי לקחו 4 שנים להודות שיש לי בעיה של כעסים ועוד כשנה וחצי להגיע למסגרת טיפולית מתאימה. עברתי דרך ההכחשה, ההדיפה והנסיון לטיפול עצמי.
הדבר המשמח הוא שההכרה בכעסנות שלכם היא הדבר הקשה ביותר והוא מאחוריכם בשלב הזה. כל שאתם צריכים אלו הבנות חדשות וכלים משמעותיים. בתוך חודשיים ימים של סדנא, דברים מתחילים להשתנות בצורה משמעותית. וזו רק תחילת הדרך שלכם לחיים טובים יותר, מאושרים יותר, מספקים יותר.
איפה אתם מצויים בתהליך? אני כאן, ממתין לכם כשמבשילים לכם התנאים. כשעברתם את הדרך ואתם מבינים את הבעיה, מכירים בה ומחפשים פתרון.
עמית
למידע על הסדנאות הקרובות לניהול כעס לחצו כאן