פעמים רבות אני שומע שצריך "לספור עד עשר" לפני שמגיבים בכעס. אבל העניין הוא שהתפרצות כעס היא באמת כמו פתיל קצר . אין מרווח של זמן לספור אפילו עד אחת. היא פשוט מתרחשת בתוך זמן כל כך קצר. יש איזה טריגר בעולם החיצון שמפעיל לנו את הכעס ברגע אחד. מאפס למאה כמו מסך שחור שיורד עלינו ושמפעיל את התגובות שלנו באופן אוטומטי.
האם אפשר לנהל כעס אצל אנשים עם פתיל קצר?
אז איך אפשר לנהל משהו שקורה בזמן כל כך קצר? איזה כלי אפשר להפעיל שיעצור את ההתפרצות של הפתיל הקצר? הנה:
כעס הוא פורקן של מטען רגשי שמצטבר
כדי לענות על השאלות האלו אנחנו צריכים להבין עניין בסיסי: שהתפרצות כעס היא פורקן של מטען רגשי שהצטבר אצלנו. פתיל קצר הוא לא הבעיה השורשית אלא ההצטברות שמקדימה אותו. תחשבו על ההתפרצות האחרונה שקרתה לכם. על מה היא הייתה? כעסתם רק על אותו עניין ספיציפי או שהיה לכם עניין קודם שהצטבר עם אותו אדם שכעסתם עליו? זו כנראה האפשרות השנייה נכון?
נניח שמישהו בעבודה שלכם צריך למסור לכם נתונים כדי שתוכלו לבצע את העבודה שלכם. אלא שהוא, לא מקפיד להעביר לכם את הנתונים בזמן, ולפעמים הם נתונים חלקיים ואז אתם צריכים לפנות אליו שוב כדיש יתקן את הדו"ח שלו. בהתחלה תעשו את זה ברמת כעס נמוכה. טוב, הוא טעה, אולי הוא שכח. אבל ככל שזה יקרה שוב ושוב, המטען
שלכם כלפיו ילך ויצטבר עד שיגיע רגע שהמנהל שלכם יאמר משהו על הדו"ח שלכם ואז כמו פתיל קצר הכל יצא החוצה בכעס. מבינים? הפתיל הקצר לא היה שם מלכתחילה. הוא הלך והתקצר ככל שעבר הזמן ונתקלתם באותה בעיה מול הקולגה שוב ושוב.
הצטברות במקום אחד ופתיל קצר במקום אחר
אלא שפתיל קצר יכול להתרחש לא רק מול אותו אדם ספיציפי. כלומר שאנחנו יכולים להטען בכלל מקום אחד ולהתפרק בכעס במקום אחר לגמרי. זה משום שלא כל מקום הוא מקום בטוח לפרוק כעסים. נניח שאותו מנהל שהעיר לכם על הדו"ח הוא מנכ"ל החברה, ושאותו אדם שלא העביר לכם את הנתונים הנכונים הוא סמנכ"ל בכיר. אם שם יתרחש פתיל קצר והתפרצות כעס אתם עלולים לשלם מחיר. אז מה שיקרההוא שתתאפקו עוד קצת והמטען רק ילך ויגבר ואז, מחוץ לעבודה, בדרך הביתה, בסופר, בחניה של הבניין, במעלית, בבית. הראשון שתפגשו שלא יבוא לכם בטוב יקבל את ההתפרצות ואת המטען הרב שהצטבר אצלכם בעבודה.
זאת הסיבה שהתפרצויות כעס של פתיל קצר לא פרופורציונאליות. הסביבה שלנו לא מבינה למה על משהו כל כך קטן נהייתה דרמה כל כך גדולה. הסיבה העמוקה היא שזהו פורקן של המטען הרגשי שהצטבר. וזו הסיבה שחלק משמעותי של האנשים עם בעיות ניהול הכעס, גם נרגעים מהר. כמו שהפתיל הקצר הביא אותנו מאפס למאה מאד מהר כך גם הרגיעה מהירה מאד. אנחנו מתחממים מהר ומתקררים מהר (מרביתנו. אני יודע שלא כולם).
אז מה עושים עם פתיל קצר?
החוכמה בתהליך של ניהול כעסים היא לא לנהל את הפתיל הקצר אלא בכלל לא להגיע אליו. וזה אומר שאנחנו צריכים להיות מודעים להצטברות הרגשית שלנו ואז למצוא דרך אחרת לפרוק את המטען הזה מבלי לפגוע באחרים. את זה עושים דרך צורת תקשורת חדשה שמבוססת על רגשות שאנחנו לומדים בסדנא. כשמשתמשים בה, ההקלה משמעותית והיא לא מאפשרת הצטברות שתביא להתפרצות פתיל קצר.
לכל אלו יש כלים מאד יעילים שאנחנו לומדים בסדנא לניהול כעסים. כפי שאני כותב תמיד, אתם רק צריכים לבחור להגיע לתהליך המשמעותי הזה. אנחנו נעשה את כל השאר ומשם החיים ישתנו באופן משמעותי לטובה.
עמית
למידע על הסדנאות הקרובות לניהול כעס לחצו כאן
למידע על הסדנא הדיגיטלית לניהול כעסים בהורות לחצו כאן
למידע ורכישה של הספר הפיסי "לפרוץ את הדרך - המדריך לניהול כעס" לחצו כאן
למידע ורכישה של הספר הדיגיטלי "לפרוץ את הדרך - המדריך לניהול כעס" לחצו כאן
לבדיקה מבוססת מחקר של רמת הכעס שלכם לחצו כאן