top of page
חיפוש

איך להתמודד עם כעסים של ילדים?



התפרצויות כעס של ילדים ובכלל ביטוי רגשי עוצמתי אצל ילדים הוא דבר נפוץ, בייחוד כשמדובר על ילדים קטנים. אז איך אנחנו יכולים להתמודד עם ההתפרצויות והמצבים האלו? מה קורה כשאנחנו כועסים בעצמנו על המצב ורק גורמים לו להסלים? האם בכלל אפשר לשנות את המצב הזה או שפשוט צריך להמתין שהם יתבגרו 😊? הנה.





על מנת לענות על שאלת המפתח הזו של הכעסים של הילדים, אנחנו צריכים תחילה להבין שלשה מנגנוניים שפועלים במוח האנושי:



1. בזמן התפרצות הכעס פועל אזור הישרדותי במוח – המוח הקדום


חלק הזה של המוח אחראי לוויסות הרגשי שלנו וליצירת זיכרונות רגשיים. בין היתר אחראי המוח הקדום על ההישרדות שלנו ועל התגובות האוטומטיות שלנו במצבי פחד ותוקפנות. אם תחברו קו דמיוני בין העיניים לאוזניים שלכם, שם הוא נמצא.

אצל כעסנים האזור הזה פעיל במיוחד ויש לכך סיבות הנעוצות בנסיבות העבר שבהן כל אחד מאיתנו גדל. מה שחשוב לנו להבין כרגע הוא שבזמן התפרצות כעס פועל אותו אזור קדום במוח וגורם לנו להיות במצב "מלחמתי". אנחנו תופסים את מה שקורה כהישרדותי – כלהיות או לחדול, ולכן אנחנו מצויים במאבק שמטרתו להכריע את הכף לטובתנו. אם הילד לא רוצה לצאת מהאמבטיה, אנחנו פשוט נלחמים איתו על זה ואולי אפילו נוציא אותו בכוח משם. זהו המוח ההישרדותי שנטל פיקוד באותם רגעים וזה יכול להיות גם עם ילדים בוגרים יותר שלא חוזרים הביתה בשעה שקבעתם להם.



2. האזור ההגיוני – המוח החושב


הבלם של המצב המלחמתי הזה הוא האזור ההגיוני של המוח שנמצא ממש מתחת למצח בקדמת הראש. בתהליך ניהול הכעס אנחנו לומדים להפעיל אותו ולנטרל באמצעותו את המוח הקדום שפעיל מאד בזמן התקפי הכעס. יש לכך שיטות וכלים רבים ויעילים. אלא, שאצל ילדים האזור איננו מפותח דיו. למעשה הוא מסתיים להתפתח בצורה מלאה רק בגיל עשרים(!). וזה אומר למעשה שכשאנחנו מנסים לדבר בצורה הגיונית אל הילדים שלנו בזמן הכעס, אנחנו מדברים אל אזור שאיננו מפותח מספיק ומיד נראה מה ניתן לעשות לאור זאת.



3. נוירוני המראה


נוירוני המראה אלו נוירונים במוח שידועים בעיקר בתחום המוטורי. כשאנחנו צופים באדם מבצע פעולה מוטורית, נניח מרים משקולות, המוח שלנו י