top of page

מתח, כעס וחרדה – איך להתמודד רגשית בתקופה הזו?



בין אם אתם אנשים עם בעיות כעסים או לא, המצב הנוכחי בהחלט יכול להביא להתגברות של רגשות כמו כעס, מתח וחרדה. הסיבה היא שהרגשות האלו פועלים באזור "ההישרדותי" של המוח. יש כאלו שממש חוששים לביטחון האישי הישיר כתוצאה מהמתקפות, ואחרים שאולי חוששים כלכלית למקום העבודה ואובדן הכנסה, או שיש לכם קושי עם אחד מבני המשפחה. לכן, חשוב לעצור רגע ולתת מקום למה שאנחנו מרגישים. הנה כמה נקודות חשובות (!) שיכולות לעזור לכם להתמודד עם המצב:


קודם כל - תנו לרגשות מקום ודברו עליהם


אנשים עם בעיות כעסים נוטים להקטין ולעיתים להדחיק את הרגשות. אבל רגשות לא הולכים לשום מקום כשמדחיקים אותם. למעשה המחקרים מראים שרגשות מודחקים רק הולכים ומתגברים בעוצמתם. וזה מצב נפיץ. משום שככל שהמטען הרגשי גדול יותר כך קשה לנו יותר להכיל אותו. נדרשת כמות הולכת וגדלה של אנרגיה כדי להדחיק את הרגשות - עד שאנחנו לא מסוגלים יותר - ומתפוצצים. לאחר שבוע של לחימה זה הזמן שכנראה לרובכם יהיה קשה יותר להדחיק ואז יגיעו גם יותר התפרצויות כעס. לכן - חשוב לפרוק את המטען הזה. והדרך הטובה והכמעט יחידה לעשות את זה היא לשוחח עליהם. אני יודע שעבור חלק מכם זה מרגיש "חלש" לדבר על רגשות. לכן, קודם כל נהלו שיחה פתוחה וכנה עם עצמכם. אחר כך דברו עם אדם קרוב - מישהו שאתם יכולים לסמוך עליו. זה לא חייב להיות בן או בת זוג. כל אדם שיקשיב לכם ולרגשות שלכם - יאפשר לכם הקלה משמעותית!

(אגב, בכך שהוא מקשיב לכם - הוא גם מרגיע את עצמו - כך עובד המוח שלנו).

אל תנסו להרגיע אחרים


כל אחד מגיב אחרת למצב . אנחנו, האנשים עם בעיות כעסים, נוטים כאמור להדחיק ואז כשמישהו לידנו מדבר על הרגשות העוצמתיים שלו (פחד, חששות, חרדות, מתח...) זה מרגיש לנו שהם "מגזימים". אנחנו רק רוצים שהם יפסיקו להתלונן ואנחנו נוטים לעשות את זה דרך מתן עצות או פתרונות מעשיים לבעיה שלהם. לפעמים גם דרך כעס שמטרתו שהם יפסיקו את התלונות. אלא שכל אלו רק יגבירו את המתח שלהם.

תחשבו לרגע על ילד קטן שנפל ונשרט ביד. אנחנו אומרים הרבה פעמים "לא קרה כלום" או מנסים ישר לטפל בבעיה עצמה. שוטפים במים, חובשים וכד'. אבל הילד כנראה רק יגביר את הבכי שלו. מדוע? משום שאין התייחסות לרגשות שלו. אם נאמר לו - "וואו, זה כואב, אני יודע איך זה מרגיש. רואים גם דם וזה קצת מפחיד נכון?" זה ירגיע אותו באופן די מהיר. כמובן במקביל לטיפול הרפואי אם נדרש.


(אגב- מחקרים מראים שחולים המטופלים אצל רופאים אמפתיים, כאלו שנותנים מקום לרגשות של החולה, מחלימים מהר יותר, מדווחים על רמות כאב נמוכות יותר, פחות מגלים סיבוכים ותופעות לוואי ומבקרים פחות אצל הרופא - זו כוחה של האמפטיה - ההבנה של האחר).


לכן, כשאתם מזהים מתח, חרדה, פחד אצל אחרים - אל תנסו להרגיע אותם, לשפוט אותם על כך, או לתת להם עצות או פתרונות מעשיים. הם זקוקים בעיקר להבנה שלכם. נסו את זה בפעם הבאה שיש אזעקה ומישהו בסביבתכם נלחץ. תנו מקום ללחץ שלו ותאמרו לו שאתם מבינים את הקושי והלחץ שהמצב יוצר אצלו. מבטיח שלכם שהתגובה תהיה שונה הפעם.



השגרה משתנה – וזה בסדר - קבלו את זה


השגרה של כולנו נשברה. העבודה, הלימודים, לוחות הזמנים, השינה - הכל. לפחות לזמן מה. אני מניח שחלקכם כמוני מארח בני משפחה או שאתם מתארחים אצל אחרים. זה לא רגיל. הילדים לא לומדים וזה מרגיש כמו חופש גדול בתוך הבית. זה לא בשליטה שלכם נכון? לכן נדרש כאן לקבל את המצב החדש. קבלו את העובדה שדברים שונים מהתוכניות שתכננתם. אל תנסו להמשיך את השגרה כרגיל - המצב לא בשליטה שלכם וזה רק יביא למתח וכעס אם תנסו את זה. ככל שתקבלו את זה – כך יוקל לכם. אז הבית יהיה קצת יותר מבולגן, והילדים ילכו לישון מאוחר ויקומו מאוחר, והארוחות לא מסודרות כל כך ואולי גם הבית. הכל טבעי ונכון לרגע הזה. שחררו את זה - זה יקל עליכם מאד.


צרו לעצמכם מערכת ביטחון חברתית


מחקרית הדבר שמנבא אריכות חיים יותר מהכל , עוד לפני העישון, התזונה, השינה וכל שאר הדברים שאנחנו חושבים שמקצים לנו את החיים, זו מערכת התמיכה החברתית שלנו. כשאנחנו מרגישים חלק מקהילה אנחנו מרגישים בטוחים ורוגעים יותר. אלא, שאנשים עם בעיות כעסים, נוטים להתבודד והכוונה היא לבידוד רגשי. שוב חזרנו להדחקה. ואז התחושה היא שאני לבד, שהכל עלי ואני צריך לתמוך ואין לי תמיכה. זה רק מגביר באופן לא מודע את המתח, החרדה והכעס. לכן, חפשו את ההשתייכות, את התמיכה, את ההבנה הקבוצתית. זה יכול להיות עם בן או בת זוג או עם הדיירים בבניין או ביישוב שלכם. צרו תחושה של שיתוף. אצלנו במושב בכל אזעקה, מישהי מפרסמת חידה - היא יצרה תמונות שמאחוריהן מסתתרים שמות של אנשים מוכרים מהיישוב. ואז כשכולנו בממ"ד אנחנו פותרים את החידה, ומדברים יחד והתחושה היא תחושה של בטחון - שאנחנו יחד במה שקורה. אז פשוט צרו או חזקו קהילות שונות בחיים שלכם בזמן הזה - משפחה, חברים, שכנים, קולגות.



הגבילו את החשיפה לחדשות


עדכונים חשובים – כן. אבל צריכה מוגזמת של חדשות מכניסה את הגוף והנפש לסטרס תמידי. וזה לא עוזר. זה רק מעמיס. זה מפעיל את אותו אזור הישרדותי במוח שפועל גם בשעת הכעס. כלכלת החדשות בנויה עסקית על חוסר וודאות. אתם חושבים שהם לא יודעים שב 21:30 יעלה דובר צה"ל? אבל הם כותבים במקום זאת - "הצהרת דובר צה"ל - בקרוב" . כדי להשאיר אותנו בחוסר וודאות (להשאיר אותנו בערוץ) .

אגב, בצורה דומה פועלות גם הרשתות החברתיות. מטרתם להשאיר אותנו כמה שיותר זמן באפליקציה. ולכן לעיתים הם מראות לנו תכנים מוקצנים שגם הם מביאים לסטרס. כל פעם במנות קטנות של קורטיזול (הורמון הסטרס) שמצטבר לקושי אמיתי וכרוני - ולכעס בסופו של דבר.


לכן, במקום זאת – השקיעו במה שעושה לכם טוב: יצירה, הליכה, שיחה, מוזיקה. אפילו רגע של שקט. כאמור, צמצמו ככל הניתן את הצפייה בחדשות או הגלילה ברשתות.



זה לא פשוט – וזה בסדר


קל לכתוב וקשה יותר ליישם, במיוחד כשהלב סוער. גם אני חווה את זה באופן אישי. אבל כל צעד קטן חשוב והוא מתחיל במודעות לכל מה שנכתב כאן. תהיו סבלניים לעצמכם, ותאפשרו לעצמכם גם לטעות - זה אנושי לטעות, להשתפר, ולחזור לנשום. קבלו את המצב.


חשוב להזכיר שגם בזמנים אלו אנחנו מקיימים סדנאות לניהול כעסים. אין זמן מתאים וחשוב יותר מעכשיו לטפל בבעיה כל כך כואבת.


"עושה שלום במרומיו – הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל."🙏

עמית


למידע על הסדנאות הקרובות לניהול כעס לחצו כאן

למידע ורכישה של הספר  הפיסי "לפרוץ את הדרך - המדריך לניהול כעס" לחצו כאן

למידע ורכישה של הספר הדיגיטלי "לפרוץ את הדרך - המדריך לניהול כעס" לחצו כאן

לבדיקה מבוססת מחקר של רמת הכעס שלכם לחצו כאן


bottom of page