כעסים במקום העבודה

קרה לכם פעם שעמדתם בעבודה מול פרויקט חשוב, ופתאום מישהו אחר עיכב אתכם? עובד שלא עשה את החלק שלו בזמן, מנהל שלא אישר החלטה, או לקוח שהוסיף עוד דרישות של הרגע האחרון. התחושה הזו, כשאנחנו רוצים להתקדם ואחרים עוצרים אותנו, יכולה להציף כעסים עצומים. זה לא כעס “קטן”, אלא כעס שמרגיש עמוק, כמעט אישי.

מה בעצם קורה לנו?

אנחנו, האנשים עם בעיות הכעסים, לרוב מאוד משימתיים. אנחנו מכווני הצלחות. לפעמים אנחנו אפילו פרפקציוניסטים. כל משימה מקבלת חשיבות גבוהה במיוחד. זה לא קורה רק בעבודה – אלא גם בחיים האישיים: כשצריך להגיע בזמן לאירוע משפחתי, כשאנחנו מנסים לארגן את הילדים למקלחת או להכניס אותם לרכב כדי לא לאחר. בכל מקום שבו יש משימה, אנחנו רוצים שתבוצע בצורה מדויקת.

ולכן כשמשהו משתבש – מישהו מאחר, פעולה מתעכבת, יש חוסר סדר – זה לא רק מפריע לנו. זה מפעיל בנו כעס חזק, הרבה מעבר לסיטואציה עצמה. במילים אחרות – כעסים במקום העבודה הם לא רק תוצאה של מה שקורה במשרד, אלא ביטוי לדפוס רחב יותר שמלווה אותנו בכל תחום בחיים.

למה זה כל כך חזק?

כשאנחנו מתעקשים על הצלחות, דיוק ומשימות, זה לא סתם עניין של אופי. זה קשור לעבר שלנו. הרבה פעמים, מתחת למשימתיות הזו מסתתר כאב ישן: תחושות שהרגשנו בעבר – שלא היינו מספיק טובים, שראו אותנו ככושלים, כלא שווים.

ההצלחות שאנחנו משיגים היום נועדו לא רק בשביל העבודה או הקריירה. הן מונעות מאיתנו להרגיש שוב את הפגיעות ההיא, את התחושה שאנחנו לא מספיק טובים. ולכן כשמשהו מעכב אותנו – זה מרגיש כאילו מישהו מחזיר אותנו אחורה לרגעים הכי כואבים. זה ההסבר לכך ש־כעסים במקום העבודה מרגישים לעיתים הרבה יותר עוצמתיים מהמציאות עצמה.

איך מתחילים לשנות את זה?

החדשות הטובות הן שאפשר לשחרר. לא במובן של “להפסיק לעשות” – אנחנו לא מפסיקים להיות אנשים משימתיים. אלא במובן של לדעת להבחין: מתי זה בידיים שלנו, ומתי זה כבר לא בשליטתנו.

כשאנחנו מתחילים לזהות את הגבולות האלה, משהו משתנה. אנחנו לא מפסיקים לשאוף להצלחות, אלא לומדים לבחור היכן להשקיע את האנרגיה שלנו, ומתי לוותר על הצורך לשלוט בכל פרט קטן.

הצעד הזה משנה את התמונה. פתאום הכעס כבר לא מנהל אותנו, ואנחנו מצליחים להישאר רגועים גם כשהדברים לא מתקדמים בדיוק בקצב שלנו.

גם אני הייתי שם

פעם גם אני הייתי פרפקציוניסט. להגיע בזמן היה מפעיל אצלי כעסים מאוד גדולים. הייתי רודה בכולם להיכנס לרכב כדי שלא נאחר. הייתי מוודא שהכול מדויק, שהכול מתקתק, ורק המחשבה שמשהו יתעכב – הייתה מוציאה אותי מהכלים.

עם הזמן למדתי לשחרר. לא כי זה לא חשוב לי, אלא כי הבנתי שלא הכול בשליטה שלי. כשהצלחתי להרפות במקומות הקטנים – גיליתי שהחיים נראים אחרת. נהייתי רגוע יותר, קשוב יותר, והקשרים שלי בבית ובעבודה השתפרו פלאים.

וזה בדיוק מה שאנחנו עושים בסדנת ניהול כעסים. אנחנו לומדים לזהות את הדפוסים האלה, להבין את השורש שלהם, ולבנות דרך חדשה. לא תיאוריות באוויר – אלא תרגול אמיתי, שיח בגובה העיניים, וכלים מעשיים שמייצרים שינוי.

אם אתם מרגישים ש־כעסים במקום העבודה מנהלים אתכם, פוגעים בקשרים עם קולגות או מעכירים את האווירה בבית – זו הזמנה לעצור. בואו ללמוד איך לשחרר את מה שלא בשליטתכם, איך להישאר מחוברים לעצמכם ולאנשים סביבכם, ואיך להפוך את המשימתיות לעוצמה בריאה ולא לעומס מתפרץ.

עמית

למידע על הסדנאות הקרובות לניהול כעס לחצו כאן

למידע ורכישה של הספר  הפיסי "לפרוץ את הדרך - המדריך לניהול כעס " לחצו כאן

למידע ורכישה של הספר הדיגיטלי "לפרוץ את הדרך - המדריך לניהול כעס " לחצו כאן

לבדיקה מבוססת מחקר של רמת הכעס שלכם לחצו כאן