כשאנחנו נמצאים בהתפרצות כעס פועל באותו הזמן אזור במוח שנועד להגן ולשמור עלינו בחיים. זהו מנגנון הישרדותי שפועל שם בטעות בזמן ההתפרצות והסיבה לכך נעוצה בנסיבות העבר שבהם גדלנו. אלא, שהאזור הזה פעיל במיוחד גם עכשיו בזמן המלחמה כיוון שהוא פועל לא רק בזמן כעס אלא גם בזמנים של לחץ וחרדה. לכן, סביר מאד שאנשים עם בעיות ניהול כעסים יחוו התגברות משמעותית של הכעס בימים האלו של הלחימה. בנוסף, נסיבות הלחימה מפעילים אצלנו את מנגנוני הפעלת הכעס בשכיחות גבוהה יותר.
כל אלו יוצרים כנראה אצל חלק מכם בעיה משמעותית בימים אלו. במאמר הזה נדבר על המוח, המנגנונים שמפעילים כעסים ועל כמה כלים פשוטים ומעשיים.
המוח ההישרדותי
להתפרצויות כעס מתלוות גם תחושות פיסיולוגיות. הלב דופק מהר, הנשימה קצובה, הפה מתייבש לעיתים, הידיים רועדות. כל אלו הם סימנים לכך שפועל באותם הרגעים אזור ההישרדות במוח שלנו. הוא נמצא במרכז הראש והוא מכיל בערך כ 15% ממסת המוח.
באופן כללי זהו אזור שאחראי על הפעולות האוטונומיות של הגוף (נשימה, עיכול וכד'), על הרגשות הבסיסיים שלנו כמו פחד, הנאה וכעס וגם אחראי על ההישרדות שלנו. ממש אחראי לשמור אותנו בחיים במצבי סכנה.
כשהמוח שלנו נתקל בסכנה קיומית הוא מארגן מחדש את האנרגיה בגוף. הוא מזרים אנרגיה (סוכרים וחמצן) אל השרירים כיוון שאנחנו כנראה נצטרך להילחם או לברוח מהאיום. במקביל הוא מכבה ומצמצם מערכות לא חיוניות כמו מערכות העיכול, הרבייה והחיסון. זה לא יהיה הגיוני ויעיל לדוגמא לקחת אנרגיה מהגוף על מנת להמשיך לעכל את ארוחת הבוקר בזמן שהגוף שלנו זקוק למרבית האנרגיה בשרירים.
זאת הסיבה לכל התחושות הפיסיולוגיות בזמן הסכנה. הפה מתייבש כי מערכת העיכול כבתה ובלוטות הרוק אינן מפרישות רוק. הכבד מפריש סוכרים (גליקוגן), הריאות מייצרות יותר חמצן על ידי הגברת הנשימה, אדרנלין וקורטיזול מופרשים אל הדם והם מגבירים את קצב הלב על מנת להזרים את האנרגיה הזו אל השרירים. והידיים רועדות, אם אנחנו עדיין במנוחה, כיוון שיש לנו עודף של אנרגיה בשרירים ברגעים האלו. זהו מנגנון שפועל באופן מיידי, בתוך 2-3 שניות עם זיהוי הסכנה על ידי המוח ושמו הוא Freeze Fight or Flight.
מה עוד מפעיל את המוח ההישרדותי?
מצבי האיום שמפעילים את המוח ההישרדותי הם לא רק חיצוניים. ישנם גורמים נוספים שמפעילים את אותו אזור במוח ובהם כאב או מחלה, רעב, עייפות, לחץ, חרדה, סמים ואלכוהול. זו הסיבה לדוגמא שיש אנשים שמרגישים מתוחים יותר בזמן רעב או עייפות.
נדגיש שמתוך אותם גורמים נוספים חרדה היא למעשה פחד בעוצמה גבוהה.
המוח ההישרדותי בזמן כעס
אם תחשבו על הפיסיולוגיה הזו של המוח ההישרדותי היא מתאימה מאד גם למצבי התפרצות כעס נכון? אנחנו מרגישים את אותן תגובות גופניות והסיבה לכך נעוצה ברגש אחד והוא פחד. גם הוא מפעיל את המוח ההישרדותי כפי שציינו.
הקשר בין הפחד לכעס נעוץ בנסיבות העבר שלנו. אנשים עם בעיות ניהול כעסים, ללא יוצא מן הכלל, חוו ילדות לא פשוטה. תראו , אף אדם לא גדל בבית אידיאלי אבל אנשים עם בעיות ניהול כעסים חוו ילדות שהיו בה מאפיינים כרוניים מתמשכים ובעוצמות מאד גבוהות. היו שם התעללות פיסית ונפשית, ביקורתיות מאד גבוהה, חוסר אונים ואי וודאות מאד גדולים בתחומים שונים של החיים ועוד.
בתור ילדים לאותם המצבים התלווה תמיד גם פחד.
לדוגמא, נניח שילד מסוים גדל בבית עם קושי כלכלי משמעותי. לא היה כסף בבית והקושי הזה תמיד ריחף באוויר. הייתה דריכות בעניין הכלכלי וחישוב של כל הוצאה. בואו נחשוב רגע מה חווה אותו ילד מבחינה רגשית. מעבר לקושי הכלכלי הוא חווה את ההורים שלו במצב רגשי קשה. הם תמיד היו מודאגים, דרוכים, מתוחים ואולי אפילו כועסים. חלק גדול מהילדים שחוו בית כזה ירגישו מיד אחריות על הרגשות של ההורים. ואיך זה יתבטא? בכך שהם יצאו לעבוד ויוותרו למעשה על הילדות הרגילה שלהם, או שהם יוותרו על חוגים, בגדים ואולי גם אוכל לפעמים. הכל על מנת שלא להכביד יותר על ההורים שגם כך מתוחים מאד. למעשה זו נטילת אחריות על הרגשות של ההורים תוך כדי ניסיון להרגיע את הרגשות שלהם (של ההורים).
ואז הדריכות והפחד עברו גם אל הילדים האלו. הפחד הבסיסי הוא מהרגשות הקשים של ההורים. הילד הולך לעבוד או מוותר על הוצאות על עצמו כדי שההורים יהיו רגועים יותר. הוא פוחד מהרגשות העזים שלהם והוא לוקח עליהם אחריות מלאה.
ואז בתור אדם בוגר בכל פעם שאותו אדם יתקל במצב שבו מישהו דרוך ומתוח הוא ינסה להרגיע אותו, בדרך כלל על ידי עשייה. זה יכול להיות חבר לעבודה, בן או בת זוג, ילדים, חברים. כל אחד. אנשים עם בעיות ניהול כעסים הם אנשים עם לב ענק (!) שעוזרים להרבה אנשים בסביבה כיוון שהמנגנון של הילדות עדיין חי ונושם שם. הם לא יכולים להכיל קושי של אחרים. יש שם פחד שאנשים יקרסו רגשית כפי שקרה להורים שלהם.
לכן, בהווה כשמישהו קרוב אלינו מרגיש רגש שלילי שאנחנו לא יכולים להרגיע, אנחנו כועסים. באופן לא מודע עולה בנו אותו פחד מן הילדות. אנחנו חווים שחזור רגשי של אותן נסיבות עבר ואנחנו מרגישים שאנחנו חייבים להרגיע את האחר. לפי הדוגמא של הקושי הכלכלי, מבחינתנו אותו אדם חווה כרגע את הקושי של ההורים שלנו (גם אם לא מדובר דווקא בקושי כלכלי) וזו האחריות שלנו להרגיע את מצבו הנפשי ואם זה לא מצליח לנו הפחד מקבל ביטוי חזק יותר והמוח ההישרדותי נכנס לפעולה והדרך להתפרצות מהירה מאד.
ואיך כל זה קשור למלחמה?
המלחמה קשורה לכעסים בשתי מאפיינים עיקריים:
המלחמה מעלה קודם כל בנו פחדים, חרדות, לחצים שמפעילים את המוח ההישרדותי. זהו מנגנון מצויין שאנחנו בסכנת חיים ממשית וזה גורם לנו להיכנס לממ"ד המהירות . אלא שהחרדות והלחצים שלנו קיימים שם כל הזמן ברמה מסוימת ולא רק בזמן האזעקות. כלומר שהמוח שלנו "דרוך" כל הזמן. ממתין לאזעקה הבאה, לדיווח החדשותי הבא.
גם אחרים לחוצים וחרדים על ידינו. בעיקר בני ובנות הזוג, הילדים, ההורים ואולי גם אחרים. וכפי שראינו, המצב הנפשי של אחרים לידינו משחזר לנו את נסיבות העבר. באופן לא מודע כמובן הוא מעלה את אותם רגשות ופחדים שחווינו בילדות והוא יכול להפעיל את הכעסים בצורה משמעותית בייחוד כשאנחנו לא מצליחים להרגיע את הסביבה שלנו שממשיכה להפגין חרדה או לחץ.
אז מה אנחנו יכולים לעשות?
כמובן שאנשים עם בעיות ניהול כעסים צריכים לעבור סדנא ולקבל כלים מעשיים על מנת לעבוד על המנגנונים האלו. ועדיין מה שאתם יכולים לעשות עכשיו הם הפעולות הבאות:
לדבר כמה שיותר על הרגשות שלכם. אל תסתירו אותם. כפי שראינו אנחנו נוטים לקחת אחריות על אחרים וככאלו אנחנו צריכים להיות החזקים, העוגן של הסביבה. זה בסדר לתמוך בסביבה שלנו במעשים אבל אל תשכחו שגם לכם יש עולם רגשי. אתם מוטרדים, מודאגים, לחוצים. דברו על כך שמה שיותר בייחוד עם האנשים הקרובים לכם.
קבלו את העבודה שלא תצליחו להרגיע באופן מוחלט את הסביבה שלכם. החרדות, הלחצים והדאגות שלהם - הם שלהם. אתם יכולים לעשות מה שניתן על מנת להרגיע עד גבול מסוים .אם תקבלו את העובדה שכרגע זהו המצב זה מאד יקל עליכם.
זכרו שמה שהסביבה שלכם זקוקה מכם היא בעיקר להבנה של הרגשות שלהם. להבנה של הפחדים, הלחצים והדאגות שלהם. הם לא מצפים מכם להרגיע אותם . כאמור, זה בסדר גם לעשות מעשים מרגיעים עד רמה מסויימת אבל יש רגע שכבר לא שייך אליכם והם, רק זקוקים להבנה הזו. פשוט שקפו להם, מה הם מרגישים ותנו להם את ההרגשה שאתם מבינים אותם ושיש מקום טבעי לכל רגש שהם מרגישים.
בואו נראה את יישום הכלים האלו דרך דוגמא. כרגע הבת שלי ביקשה שנישן אצל חמי וחמותי. אנחנו גרים ממש לידם במושב ומבחינתה זה מקום בטוח יותר מהבית שלנו. שם יש מקלט ולא ממ"ד. הסכמתי למרות שזה לא הכי נוח עבורי. אבל היא היא עדיין מצויה ברמת דאגה בינונית.
(1) אז קודם כל אני יכול לדבר על הרגשות שלי . שוחחתי עם אשתי ואמרתי שזה מאד לא נוח לי לישון שם. רועש צפוף. קשה לי. אני מתוסכל שאני לא בבית שלי שנמצא 10 מטרים משם. אני בחוסר שקט פנימי. נתתי ביטוי למה שאני מרגיש.
(2) שנית, קיבלתי את העובדה, שלמרות שעברנו לישון שם בלילות , הבת שלי עדיין בסף חרדות בינוני. היא לא ישנה שם טוב. שומעת כל בום. דרוכה מכל רעש. אני מקבל את העובדה שזה לא בשליטה שלי ושאני עשיתי כל מה שאני יכול על מנת לספק לה תחושת ביטחון.
(3) שלישית, אני מספק לה הבנה ואמפטיה . אומר שאני מבין את הפחד שלה למרות שאנחנו ישנים במקום בטוח יותר. שזה טבעי להרגיש בזמן הזה פחד, דאגה ולחצים.
שלשת אלו מונעים ממני לכעוס. אני רגוע כי יש מקום לרגשות שלי. אני רגוע כי אני מרגיש שעשיתי מה שאני יכול על מנת לספק תחושת בטחון לביתי , ואני רגוע כי אני מבין שלא אוכל להרגיע אותה באופן מוחלט ושאני יכול פשוט להבין אותה ושזה מספיק בהחלט אחרי שעשיתי את הצעדים המעשיים.
כאמור, אלו כלים שבדרך כלל מתרגלים בצורה אינטנסיבית בסדנא לניהול כעסים ועדיין, תוכלו ליישם אותם בזמן הלחימה וליצור רוגע פנימי יחסי.
לסיום זכרו שגם להיות עסוקים בעשייה חיובית של עבודה או התנדבות יכול מאד לעזור לנו להסיט את תשומת הלב שלנו מהפחדים והדאגות. אמליץ לכם וגם לצפות בצורה מתונה מאד בחדשות וגם ברשתות החברתיות (בעניין עדכוני מלחמה). החדשות והרשתות מעוררות בנו את הפחד שמפעיל את האזור ההישרדותי במוח ואיתו גם את הפוטנציאל לכעסים.
נציין שהסדנאות לניהול כעס מתקיימות כרגיל בייחוד על מנת לתת מענה בזמנים האלו. שיש גם סדנאות קבוצתיות בזום שיעילות באותה המידה.
מאחל לכולנו המשך יום ותקופה רגועים מכל הבחינות
עמית
למידע על הסדנאות הקרובות לניהול כעס לחצו כאן
למידע ורכישה של הספר הפיסי "לפרוץ את הדרך - המדריך לניהול כעס" לחצו כאן
למידע ורכישה של הספר הדיגיטלי "לפרוץ את הדרך - המדריך לניהול כעס" לחצו כאן
לבדיקה מבוססת מחקר של רמת הכעס שלכם לחצו כאן